ההתמודדות עם האובדן, חוסר הוודאות והאכזבה – קולה של דנה סילברמן סיטון אחות של שירי ביבס

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('54d8d591-0106-45cb-a6b9-40b48fca492a','/dyncontent/2025/2/25/4951bead-7512-441f-9887-e771f8573cd1.jpg',19117,'דיוואן אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('54d8d591-0106-45cb-a6b9-40b48fca492a','/dyncontent/2025/11/24/91cabf8a-9de4-456b-96cd-5e2abb489f90.jpg',20451,'עמרם אברהם אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('54d8d591-0106-45cb-a6b9-40b48fca492a','/dyncontent/2025/11/25/11cbb0a5-aaa0-4313-b88d-38d8b1c9f813.gif',20479,'קרייזי רום אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('54d8d591-0106-45cb-a6b9-40b48fca492a','/dyncontent/2021/3/2/e3734725-fab6-4916-8f0d-e8c6cd074b39.gif',12348,'איווה אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

דנה סילברמן סיטון, שאיבדה את הוריה, אחותה שירי ביבס ואת ילדיה, כפיר ואריאל, מדברת בכאב על חוסר הוודאות, ההתמודדות האישית, והאכזבה ממנהיגי המדינה: "ביום אחד איבדתי את כל המשפחה הגרעינית שלי. אני חיה בעולם שיצרתי לעצמי, אחרת אשתגע".



דנה ושירי
דנה סילברמן סיטון, אחותה של שירי ביבס ודודתם של כפיר ואריאל, שהוריה נרצחו באכזריות בביתם בקיבוץ ניר עוז:
"לא מצאו במנהרות בגדים מגואלים בדם ולא מצאו שום בקבוק של תינוק. הדבר היחידי הממשי שיש זה סרטון של ירדן מהשבי, נסער, מבקש שיחזירו את שירי והילדים לקבורה בישראל. אחרי שיחות רבות עם גורמים שונים, הבנתי שההערכה היא ששירי והילדים לא בחיים. זה יהיה נס גדול מאוד אם הם יחזרו.
יצרתי לי מנגנון הגנה: כיוון שאני לא יכולה יותר לחיות בחוסר ודאות, הוא מטמטם את הדעת, הוא מטריף, הוא הרבה יותר קשה מהידיעה הכי נוראית שיש ואני צריכה להחזיק את הנפש שלי ואת המשפחה שלי, אני חיה בידיעה ששירי והילדים מתו.

ביום שהסרטון עם ירדן יצא, אמרתי לילדים הגדולים שלי ששירי, אריאל וכפיר נהרגו. בגלל שהם הפכו להיות סמל שכולם מכירים, פחדתי נורא שהילדים שלי ישמעו את זה מילדים אחרים, שמישהו יפלוט משהו. אני אומרת לעצמי שבמקרה הטוב, אני אבוא אליהם ואגיד 'הייתה טעות, הם חיים'.
כשהגיעה הבשורה על הוריי פשוט התפרקתי. גם לא קיבלתי את זה שאומרים לי 'נרצחו וביי'. רציתי לדעת איך הם נרצחו, ואיפה. הקצין שצה"ל הצמיד לי הוא מתנה משמיים. התחלנו חקירה והגענו לבן אדם שאסף אותם מהבית. הוא הגיע אליי וסיפר לי שמצאו אותם בכניסה לבית, באזור המטבח. שהם נשרפו עם הבית. שאלתי אותו אם ירו בהם לפני, אבל הוא אמר לי שאי־אפשר לדעת בגלל מצב הגופות. היחיד מהממשלה שליווה אותי, שמר על קשר רצוף והגיע המון לבקר, היה חילי טרופר. הוא הגיע לבד, בלי מצלמות, נטו להיות כתף ולשאול לשלומי.
כשפגשתי את ראש הממשלה מישהו שם הצביע עליי ואמר לביבי 'אתה יודע שמעבר לשירי, שני הוריה נרצחו?' ביבי ענה, 'אני יודע'. זהו. כל הפגישה ראיתי שפתיים נעות. לא עניין אותי מה הוא אומר. הכל זה שטויות. רק ישבתי וחיכיתי שיתנצל. שיגיד, 'אני מצטער. סליחה על מה שקרה'. זה לא היה. שום לקיחת אחריות. זה לא היה גורם לי לחשוב עליו טובות, אבל לפחות זה היה עושה לי הרגשה קטנה שהוא רואה אותי. הסתכלתי עליו ואמרתי: האפס הזה הוא ראש הממשלה שלי.
אני לא הולכת לדברים של מטה החטופים ולא הולכת להפגנות יותר. אני חיה פה, בבית, באיזה עולם דמיוני, באיזו בועה שיצרתי לעצמי. הבנתי שאני צריכה לחיות בלה לה לנד, בעולם שכולו טוב, אחרת אני אשתגע לגמרי. אני נמצאת בסיטואציה שאף אחד אחר לא נמצא בה. ביום אחד איבדתי את כל המשפחה הגרעינית שלי. אנשים איבדו אדם, שניים. אני איבדתי חמישה אנשים. אז לא מעניין אותי ולא אכפת לי מה אנשים אחרים חושבים עליי".
יהי זכרם ברוך לעולמי עד
$(function(){setImageBanner('e837a5b7-a034-4d7b-9566-bac0a132cadd','/dyncontent/2021/3/2/e3734725-fab6-4916-8f0d-e8c6cd074b39.gif',12348,'איווה אייטם כתבה ',525,78,false,26367,'Image','');})
 
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה