המאבק על שימור שכונת "דור צעיר" בכפר עזה הגיע לבג"ץ: משפחות הנרצחים מתנגדות להריסת הבתים
22.11.26 / 07:54
משפחות שכולות מקיבוץ כפר עזה מבקשות למנוע את הריסת שכונת "דור צעיר", שבה נרצחו 11 תושבים במתקפת 7 באוקטובר. בעתירה לבג"ץ הן דורשות לשמר את המבנים ולהכיר במקום כאתר מורשת והנצחה לאומי, בניגוד להחלטת רוב חברי הקיבוץ להרוס חלק מהמבנים במסגרת שיקום היישוב.
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דן ביום חמישי בעתירת תשעה בני משפחות נרצחים מקיבוץ כפר עזה, המבקשים למנוע את הריסת שכונת "דור צעיר", שהייתה אחת מזירות הטבח הקשות במתקפת הטרור של 7 באוקטובר.
בשכונה נרצחו 11 מתושבי הקיבוץ, מתוך 64 שנרצחו בכפר עזה, ושבעה נוספים נחטפו לרצועת עזה. המשפחות מבקשות להותיר את המבנים במקומם המקורי ולהכיר בשכונה כאתר מורשת לאומי או כאתר הנצחה ממלכתי.
בין העותרים נמנים שמעון וענת אלקבץ, הוריה של סיוון אלקבץ ז"ל; גלית ואבי חסידים, הוריו של נאור חסידים ז"ל; אוסנת ואמיר זיני, הוריו של ניראל זיני ז"ל; רונית ואיציק אדרי, הוריו של אביעד אדרי ז"ל; ואיריס חיים, אמו של יותם חיים ז"ל.
המחלוקת בין שיקום הקיבוץ לשימור זירת הטבח
העתירה הוגשה בחודש מאי בעקבות החלטת רוב חברי הקיבוץ להעתיק מספר מבנים מהשכונה ולהרוס את היתר, כחלק מתהליך שיקום היישוב.
המשפחות המתנגדות להחלטה טוענות כי מדובר במבנים בעלי חשיבות היסטורית ולאומית החורגת מגבולות הקיבוץ, וכי יש לשמר את זירות הרצח, הלחימה והחטיפה כפי שנותרו לאחר מתקפת הטרור.
לטענת העותרים, הריסת המבנים תביא לאובדן עדות פיזית ואותנטית לאירועי 7 באוקטובר ותפגע באפשרות להנציח את הנרצחים ולהנחיל את זיכרון האירועים לדורות הבאים.
המשפחות, המיוצגות על ידי עורכי הדין ד"ר דן חי, תומר ארד וסהר סבן, טוענות כי ההחלטה על עתיד השכונה התקבלה מבלי שניתן משקל מספק לעמדת המשפחות השכולות ולמשמעות הלאומית של המקום.
עוד נטען בעתירה כי ההחלטה מנוגדת לעמדתו המקצועית של משרד המורשת ולעקרונות שימור והנצחה המקובלים בארץ ובעולם.
דורשים הכרה באתר הנצחה לאומי
במרכז העתירה עומדת הדרישה להכיר בשכונת "דור צעיר" כאתר זיכרון בעל חשיבות לאומית, ולא להותיר את ההכרעה על גורלה בידי הקיבוץ בלבד.
העותרים מבקשים מבית המשפט להתערב בהחלטה ולמנוע את הריסת המבנים, מתוך תפיסה כי שימור המקום במתכונתו המקורית הוא חלק בלתי נפרד מהנצחת קורבנות מתקפת 7 באוקטובר ומהזיכרון ההיסטורי של מדינת ישראל.
הדיון בבג"ץ מציף את המחלוקת סביב עתידם של המבנים שנפגעו במתקפה, בין הרצון לשקם את היישובים ולהשיב אליהם את החיים לבין הדרישה לשמר את זירות הטבח כעדות היסטורית לדורות הבאים.
