הממשלה הגדילה את התקציב למרכזי החוסן ביו"ש בלבד על חשבון החוסן ליישובי הדרום

באוגוסט 2022 העבירה הממשלה (הקודמת) החלטה שתקצבה לשנת 2023 את כל ארבעה-עשר מרכזי החוסן במדינה ב- 26 מיליוני₪.

במאי 2023, החליטה הממשלה הנוכחית (במסגרת חלוקת הכספים הקואליציוניים) להוסיף סכום של כמעט 6 מיליון ₪ לתקצוב מרכזי החוסן ביו"ש בלבד.  בכך, התקצוב של ארבעת מרכזי החוסן ביו"ש לשנת 2023 עלה מ- 17% ל- 32% מהתקציב הכולל למרכזי חוסן במדינה.

האם הייתה סיבה עניינית לתקצוב נוסף של מרכזי החוסן ביו"ש בלבד, במקום להעניק תוספת רוחבית לכלל מרכזי החוסן או לחזק את מרכזי החוסן בעוטף עזה למשל?

הממשלה לא הציגה לכך כל נתונים. בדו"ח של מבקר המדינה מ2021 ובדיונים בוועדות הכנסת בנושא מרכזי החוסן בחודשים מאי-יולי 2023, לא עלתה כל טענה בדבר צורך ייחודי של מרכזי החוסן ביו"ש. מעבר למחסור הכללי בשירותי בריאות הנפש במדינה, הודגשו במסמכים ובדיונים אלה דווקא הקשיים של נפגעי חרדה כתוצאה מאירועים ביטחוניים בישובי עוטף עזה וצפון המדינה.

גם הנתונים על מספר הטיפולים שניתנו לנפגעי חרדה במרכזי החוסן השונים בין השנים 2017-2020 מלמדים לכאורה שמרכזי החוסן ביו"ש זכו מלכתחילה, בהחלטת הממשלה מ- 2022, לתקצוב גדול ביחס לצורך היחסי בטיפול בנפגעי חרדה, בהשוואה לדרום המדינה. זאת עוד לפני הגדלת התקציב למרכזים אלה בלבד, במסגרת חלוקת הכספים הקואליציוניים.

כך או כך, נוכח המתקפה הקשה שספגו יישובי הדרום ב- 7.10, וכן הפגיעות שנגרמות בימים אלה ליישובי הצפון, ראוי לה לממשלה לחשוב מחדש האם לבצע העברה זו של הכספים הקואליציוניים, או שמא להסיטה לאזורים שנפגעו.
 

ד"ר יובל לבנת, מנכ"ל מרכז אדוה וכותב הדו"ח: 

"על המדינה להנגיש טיפולים נפשיים לנפגעי חרדה כתוצאה מאירועים ביטחוניים, יהא אשר יהא מקום מגוריהם. דווקא משום כך,  יש לתהות מה עמד מאחורי ההחלטה להוסיף תקציב דווקא למרכזי החוסן ביהודה ושומרון, ולהם בלבד, בהחלטת ממשלה שהתקבלה לפני חודשים ספורים. חלוקת תקציבים לטיפולים נפשיים בנפגעי חרדה נוכח אירועים ביטחוניים צריכה להיעשות בצורה מקצועית ועניינית, וחלילה לה להתבצע מכוח לחצים פוליטיים של מגזר זה או אחר, או נציגיו בכנסת."