לא למדנו כלום ! שנתיים אחרי 7 באוקטובר – והעוטף שוב מופקר: צה״ל מצמצם כוננות, מרכזי החוסן קורסים
30.11.25 / 11:18
בקושי שנתיים לאחר מתקפת 7 באוקטובר, תושבי העוטף מתריעים כי "לא למדנו דבר" וזאת על רקע שתי החלטות משמעותיות שהתקבלו בימים האחרונים: צמצום נרחב בנוכחות חיילי המילואים בכיתות הכוננות ביישובי הדרום, לצד קיצוץ של 50% בתקציבי מרכזי החוסן.
לפי המידע שנמסר לרבש"צים, החל מ־1 בינואר צה"ל לא ימשיך להציב חיילי מילואים בכיתות הכוננות של יישובים המצויים בטווח 7–4 ק"מ מהגדר. ביישובים אלה יישארו רק הרבש"ץ וסגנו בשכר. גם ביישובים הצמודים לגדר, בטווח 0–4 ק"מ, יבוצע צמצום: ימי המילואים יופחתו, גם אם חלק מהכוחות יישארו בשטח.
מדובר בהחלטה שהועברה ליישובים רק בימים האחרונים. דובר צה"ל מסר בתגובה:
"השינוי נוגע לצמצום השימוש במשאב ימי המילואים בלבד. סד״כ המחלקות המאומנות והחמושות יישאר כפי שהוא. צה״ל ופיקוד הדרום מחויבים להגנה ולביטחון תושבי העוטף וימשיכו לעשות זאת ככל שיידרש."
חשש כבד בקרב התושבים: “רשת הביטחון מתפוררת לנו בין הידיים”
ביישובי הדרום קיבלו את ההחלטה בהלם ובחשש עמוק. לדבריהם, הצמצום החדש מגיע מיד לאחר פרסום על מהלך אחר, לא פחות בעייתי מבחינתם: קיצוץ של מחצית מתקציבי מרכזי החוסן החל מ־1 בינואר.
מרכזי החוסן — המספקים טיפול נפשי, תמיכה קהילתית ושיקום ארוך טווח — מתריעים כי הם מצויים על סף קריסה תפעולית. מנהלי המרכזים בשער הנגב, בשדרות, בשדות נגב, באשכול, בחוף אשקלון, באשקלון ובאופקים פרסמו "קריאת חירום" חריפה:
"זה לא בגדר שינוי טכני או ויכוח מנהלתי. מדובר בפגיעה אנושה שתוביל לרגרסיה חמורה במענה הטיפולי, ותסכן באופן ממשי את יכולת השיקום של האזור כולו."
עוד נמסר כי התקציבים לחודשים אוקטובר–נובמבר טרם הועברו מהמדינה – וכי החל מהשנה הקרובה צפוי קיצוץ של 50% נוספים.
ביישובים: “אנחנו חוזרים ל־6 באוקטובר”
כיתות הכוננות, שהוכיחו את חשיבותן הקריטית במהלך מתקפת 7.10, הן חוליה מרכזית בתחושת הביטחון המיידית של התושבים – במיוחד ביישובים הקרובים לגדר. עבור רבים, ההחלטה על צמצום חריף בנוכחות המילואימניקים מהווה "פגיעה ישירה בביטחון האישי".
תושב בעוטף אמר:
"האסון הבא כבר דופק על הדלת. אי אפשר לצפות מאיתנו להרגיש בטוחים כשמצמצמים גם את ההגנה וגם את התמיכה הנפשית. זה מרגיש כמו נסיגה לאחור."
התושבים קוראים לממשלה להתערב: “לא נעמוד בזה לבד”
ביישובי הדרום מבקשים מהרשויות ומהדרג המדיני לשקול מחדש את ההחלטות:
לחזק את כיתות הכוננות ולא לצמצמן;
להבטיח תקצוב מלא ורציף למרכזי החוסן;
לשמר את רשת התמיכה שקמה לאחר האסון.
לדברי גורמים ביישובים, הצעדים הנוכחיים עלולים לפגוע משמעותית בביטחון הפיזי והנפשי של התושבים – דווקא בשעה שבה התהליך לשיקום ארוך טווח נמצא בשיאו.
