מבקר המדינה: ״היעדר המשילות בנגב - בעיה אסטרטגית מחמירה והולכת״

כמיליון וחצי ישראלים מתגוררים בנגב, האזור הגדול במדינה, וכחמישית מהם, כ-325 אלף תושבים, הם בני האוכלוסייה הבדואית. בשלושת העשורים האחרונים גדלה אוכלוסיה זו בקצב מהיר במיוחד, ומספרה זינק פי שישה.

כבר לפני כחמש שנים התריע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, על כשלים בהיבטי המשילות באזור, אבל דוח המעקב שהוא מפרסם כעת מצביע על כך שהבעיה לא רק שלא נפתרה, אלא אף החריפה.

מהממצאים עולה כי הפער בין סמכויות המדינה לבין היכולת לממש אותן בא לידי ביטוי בשורה של תופעות מתמשכות, הפוגעות בתחושת הביטחון האישי ובאמון התושבים, יהודים וערבים כאחד.

יותר מ-16 אלף נשים חיות בתאים משפחתיים פוליגמיים

תופעת הפוליגמיה בנגב לא רק שלא צומצמה, אלא ממשיכה להתרחב. לפי נתוני המבקר, כיום חיות באזור יותר מ־16 אלף נשים בתאים משפחתיים פוליגמיים, לצד יותר מ־7,000 גברים הנשואים ליותר מאישה אחת, עלייה של כ־16% לעומת הביקורת הקודמת.

למרות ההיקף, האכיפה נותרה מצומצמת: בין 2022 ל־2024 נפתחו 113 תיקים בלבד, ומתוכם הוגשו שלושה כתבי אישום. לדברי המבקר, מדובר בתופעה בעלת השלכות כלכליות וחברתיות כבדות, כאשר נשים וילדים הם הנפגעים המרכזיים. ההערכה היא כי כ־40% מהילדים בסיכון בדרום משתייכים למשפחות פוליגמיות, ומתדרדרים לארגוני פשיעה, להעסקה לא חוקית ולנשירה ממסגרות חינוכיות. במקביל, המדינה ממשיכה לשלם למשפחות הללו קצבאות ביטוח לאומי בהיקפים ניכרים (במסגרת תוספות תלויים לקצבת הנכות), ובכך, בעקיפין, לעודד את התופעה, בעוד שיכולת ההרתעה והאכיפה נותרת מוגבלת.

87% מהקבלנים נסחטו לשלם פרוטקשן

אותה חולשה באכיפה באה לידי ביטוי גם בזירה הכלכלית. באתרי בנייה ברחבי הנגב, קבלנים מספרים כי לצד העלויות הרגילות של חומרי גלם וכוח אדם, ישנה ״הוצאה נוספת״ שצריכה להילקח בחשבון - פרוטקשן. על פי סקר משנת 2025 המוצג בדוח, 87% מהקבלנים והיזמים נאלצו לשלם סכומי עתק לארגוני פשיעה עבור ״שמירה״ שלדבריהם אינה מתקיימת בפועל, ובמקביל להתמודד עם סחיטה באיומים וגניבת ציוד ומלאי מאתרי הבנייה. 75% מהם חוששים להגיש תלונה במשטרה, ומחציתם מדווחים על התייקרות של עד מיליון ש״ח לפרויקט.  

פעילות כלכלית בלתי חוקית נוספת שממשיכה להתקיים בשטח היא מהילת דלק בתחנות דלק פיראטיות. כבר בדוח הקודם התריע המבקר כי לרשות המיסים אין הערכה על היקף העלמות המס בתחום, וגם כיום התמונה לא השתנתה מהותית. עם זאת, נרשמה עלייה מסוימת בפעילות האכיפה, שחשפה כי בין השנים 2020 ל-2024 היקף מס הבלו שנגרע הגיע לכ-25 מיליון שקל.

פגיעה בבריאות התושבים

דוח המעקב מצביע גם על פגיעה מתמשכת בבריאות הציבור בנגב. למרות אחריות המשרד להגנת הסביבה לטפל בנושא, ממשיכות להתקיים תופעות נרחבות של השלכת פסולת ושריפות בלתי מוסדרות ביישובים הבדואיים, הגורמות לזיהום אוויר שמסכן את תושבי הנגב.

הליקויים המרכזיים שעלו בדוח הקודם לא תוקנו: הפסולת אינה נאספת באופן סדיר, אתרי מיחזור כמעט שאינם קיימים, ותופעות של השלכת פגרים, שריפות פסולת וסתימת ערוצי נחל נמשכות כמעט ללא אכיפה.

פגיעה רחבה בתשתיות ממשלתיות

בפרק השני לדוח מוצגת תמונה רחבה של פגיעה בתשתיות אזרחיות וביטחוניות בנגב, תופעה שלא נבלמה ואף החריפה מאז הביקורת הקודמת. חברת מקורות מתמודדת עם ממוצע של כ־103 אירועי פגיעה בתשתיות מדי שנה, כאשר ב־45 מקרים בולטים שנבדקו הוערך הנזק בכ־3.1 מיליון שקלים. במקביל, בחברת החשמל זינק ממוצע אירועי הפגיעה השנתי בתשתיות ל־29, לעומת פחות מ־8 בדוח הקודם.

גם תשתיות אנרגיה נפגעות באופן שוטף. חברת תש״א דיווחה על 12 אירועים בין השנים 2019 ל־2024, בהם גניבות דלק וחבלות בתשתיות, בעוד חבלות וגניבות בתשתיות תקשורת הובילו להשבתות שפגעו במאות אלפי אזרחים. לצד זאת, הדוח מתאר פגיעה חמורה בתשתיות מים וביוב של תאגיד נווה מדבר, בין היתר כתוצאה מבנייה בלתי חוקית והערמת פסולת על קווי תשתית, תופעות שמובילות לקריסת מערכות ולנזקים סביבתיים ובריאותיים.

העבריינות בבסיסים צבאיים בדרום נמשכת גם היא. בשטחי האש של צה״ל, ובפרט באזור בסיס צאלים, בוצעו בשנים 2021 עד 2023 כ־1,730 פעולות להשמדת גידולי קנאביס, לצד פעילות בלתי חוקית הכוללת גניבות ציוד והשתלטות על קרקעות. בסביבת בסיס נבטים נרשמה עלייה באירועי ירי, ובדוח מצוין כי תושבים יכולים להגיע לקרבה המאפשרת תצפית על פעילותו. הדוח מציין כי בשנים האחרונות החלה גם תופעה חדשה של חדירת רחפנים לשטח הבסיס - התפתחות שלא תועדה בביקורת הקודמת ועלולה לשאת השלכות ביטחוניות רחבות.

במקביל, גורמי הביטחון מצביעים על התרחבות תופעת ה״פלסטיניזציה״, התגברותה של זיקה פלסטינית בקרב חלק מהאוכלוסייה הבדואית בנגב. לפי הערכת השב״כ, כ־22% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב הם בעלי זיקה כזו כיום.

ואיפה המשטרה? בביקורת המעקב נמצא כי בתחנות המשטרה במרחב נגב קיימים פערים משמעותיים בין התקן לבין מספר השוטרים בפועל, ואף החמרה ביחס לדוח הקודם. כך, נכון לסוף שנת 2024 חסרים יותר מ־100 שוטרים בתחנות המשטרה במרחב הנגב.

אין יד מכוונת: כשל בתיאום, בנתונים ובקבלת החלטות

לא קיים כיום גורם ממשלתי אחד שמתכלל את הטיפול בסוגיית המשילות בנגב. כך למשל, ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לא התכנסה כלל מאז הקמתה בשנת 2023, וסוגיית המשילות לא נדונה באופן שיטתי ברמה הממשלתית.

בסיכום הדוח קובע המבקר אנגלמן כי התמונה העולה ממנו אינה מותירה מקום לספק: בעיית המשילות בנגב לא רק שלא טופלה באופן מספק, אלא הפכה למורכבת ודחופה יותר. הוא מבהיר כי ״על ראש הממשלה להידרש לנושא אסטרטגי זה שהוא בעל השלכות כבדות משקל על מדינת ישראל, למנות גורם ממשלתי מתכלל שיגבש מדיניות מערכתית לחיזוק המשילות בנגב, ולתת בידיו סמכויות וכלים אשר יוודאו שגופי השלטון מיישמים אותה״.