מגדל תצפית של חיילים מימי המלך חזקיהו נחשף בדרום על ידי חיילי צה"ל

המגדל אפשר תצפית אל הרי חברון, שפלת יהודה ועוטף אשקלון והוא נבנה מאבנים גדולות במיוחד, שחלקן מגיעות ל-8 טון, והיתמר לגובה של כ-2 מטרים.

הפעילות במגדל העתיק שנחשף בשטח הבסיס הצבאי, נפסקה ערב מסעו של סנחריב מלך אשור ליהודה, בשנת 701 לפנה"ס. החפירות הארכאולוגיות חשפו שפתח המגדל נסתם, והכוח שהוצב בו התכנס, כנראה, לאחת מהערים הבצורות הסמוכות. מהעדויות המקראיות ומהממצא הארכיאולוגי בשטח, נראה כי מסעו של סנחריב הותיר חורבן אדיר ביהודה, בו נחרבו 46 ערים וכ – 2000 כפרים וחוות.  עתה, כ – 2700 שנים אחרי מסעו של סנחריב לארץ יהודה, חיילי צבא הגנה לישראל חשפו מגדל תצפית של חיילי צבא יהודה, ממש בדומה למגדלי התצפית המשמשים היום בצבא.

מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות - סער גנור ולדיק ליפשיץ, מספרים:

"מיקומו האסטרטגי של המגדל שימש כנקודת תצפית והתראה אל מול האויב הפלשתי, שאחת מהערים שלו הייתה אשקלון. בימי הבית הראשון, ממלכת יהודה בנתה מערך מגדלים ומצודות שהיוו נקודות קשר, התראה ואיתות כדרך להעברת מסרים ומודיעין שדה.

מגדל זה, הוא אחת מנקודות התצפית שקישרו בין הערים הגדולות בסביבה, אשר שכנו באתרים בית מרסים (מרשם), תל עיטון ותל לכיש. לצורך העברת המסרים, השתמשו בעת העתיקה בהשאת משואות עשן ביום, ובמשואות אש בלילה. יתכן שמגדל התצפית שנחשף עתה, הוא אחד ממגדלי השאת המשואות".

מנהל מיזם צבא ההגנה לטבע, גיא סלעי:
"לשמחתנו, בכל אחד מהפרויקטים נוצרת ערבות הדדית לחיזוק הקשר שבין החיילים לסביבתם. צה"ל, ככור היתוך לאוכלוסייה הישראלית המגוונת, הוא נקודת מפגש ייחודית לאנשים מכל קצוות הארץ, שבאמצעות הפעילויות הסביבתיות נוצרת בהם זיקה חזקה יותר לשמירת הטבע והמורשת הישראלית".

מפק"צ טירונים בגדס"ר צנחנים, סג"ם רועי אופיר:
"החפירה הארכאולוגית הייתה שבירת שגרה מבחינתי, ראיתי את החיילים נהנים מעבודת כפיים שיש לה ערך מוסף. זו הפעם הראשונה שהשתתפתי בחפירות. החיבור לאדמה, והעובדה שהיו שם לוחמים יהודיים בעבר, גרמו לי לתחושת שליחות. זה גם היה חיבור לשטחי האש שלנו - בעצם נתנו בחזרה למקום שבו התאמנו".