מועצה אזורית באר טוביה יוצאת למלחמה עתירה לבג״ץ ודרישת צו ביניים לעצירת הכרזת הוותמ״ל על רובע האלה

העתירה שהוגשה לבית המשפט העליון (בג"ץ), באמצעות משרדי עורכי הדין ארדינסט-בן נתן-טולידאנו וחדד-רוט-שנהר, מכוונת לביטול החלטת הממשלה מ־30.10.2025, שהכריזה על הקמת רובע ענק ממזרח לקריית מלאכי  על שטחים חקלאיים פעילים של יישובי באר טוביה ויואב.

"עיר חדשה במסווה של שכונה"

לפי העתירה, הכרזת הממשלה חורגת מסמכות, מכיוון שהתוכנית שמקדמת המדינה מתנהגת למעשה כ"תכנון ליישוב חדש", בניגוד מוחלט לחוק הוותמ״ל האוסר זאת.

העותרים מציינים כי המתחם משתרע על כ-3,200 דונם, רובם בשטחי מועצות אזוריות באר טוביה ויואב, וכי הוא חופף לשטחי המשבצת של מספר מושבים – כולל 23% ממשבצות תימורים 

המרקם המוצע מתמקד בעיקר בשטח מערבי לעיר, מן הדרום.

מצפון – קריית מלאכי.

ממזרח – עירוב שימושים.

'דרך 37' מהווה גבול ממערב (תוואי מתוכנן).

מדרום – דרך 3.

ממערב – קיימים שטחי תעשייה.

מתחם זה חוצה את נחל האלה בחלקו הצפוני ובחלקו הדרומי חוצה את דרך 40.

קריית מלאכי ובאר טוביה מהוות את מרחב ההשפעה הישיר.

מרבית השטח הכלול במתחם הוא שטח בלתי מבונה ובחלקו הגדול נכלל בשטחי הפיתוח של מועצות אזוריות באר טוביה והמועצה האזורית יואב.

הטופוגרפיה של האזור:

מדרונות קלים,ערוצי נחלים,רצועות חקלאיות,קיבוצים ומושבים בעלי זיקה חקלאית,ראשי רשויות ויישובים כפריים.ההתנגדות להכרזה נובעת מהעומק והיקף הפגיעה הצפויה ביישובים הכפריים, בפרט לאור העובדה שהשכונות המתוכננות נוגסות בשטחים החקלאיים שהם בסיס פרנסתם.

23% מן השטח הנכלל בהכרזה מהווה שטחי חקלאות אינטנסיבית, וכל אחד מן היישובים נפגע באופן משמעותי ביותר.

בנוסף נטען כי ההכרזה סותרת את תמ״א 35, בעיקר את עקרון "פיתוח צמוד דופן", ומקדמת בנייה מסיבית בשטחים חקלאיים שמוגדרים כשמורים.

 "תוכנית מופרכת החסרה היתכנות כלכלית"

העתירה מציגה תמונה קשה של חוסר מקצועיות בתכנון:

• עלויות עתק להעתקת תשתיות

חוות דעת כלכלית שהוגשה עם העתירה מעריכה כי עלות העתקת תשתיות חיוניות (ביוב, חשמל, גז ורכיבי תשתית נוספים) מגיעה לכ־2 מיליארד ש"ח, ולא נבחנה כלל על ידי המדינה.

• מפגעי ריח ותשתיות ביוב לא פתורות

מנהל מינהל התכנון עצמו הודה כי רק 50% משטח המתחם נקי ממפגעי ריח, וכי אין פתרון קצה לביוב – מה שיחייב הנחת מאסף ביוב באורך 14 ק"מ לקריית גת.

• התעלמות מתכנון מחוזי וממסמכי מדיניות קיימים

העתירה טוענת כי המתחם לא תואם לתמ״מ 4/14 ו-4/18, לא מופיע ברשימת מתחמי הדיור שאושרה במועצה הארצית – ואף סותר את מסמך המדיניות של קריית מלאכי עצמה.

• חלופה טובה יותר נדחתה ללא בחינה

המועצה הציגה חלופה לתוספת של כ-5,500 יח"ד בתחום קריית מלאכי ובצמידות לדופן העיר, זולה משמעותית ופוגענית פחות, אך זו כלל לא נבחנה.

"התייעצות למראית עין בלבד"

העתירה משרטטת תהליך ארוך שבו, לטענת המועצה, המדינה פעלה "בשמיעה אטומה"

טפסי ההכרזה נשלחו עם חוסרים ומהותיים ושגיאות עובדתיות.

בקשות לקבלת נתונים כלכליים לא נענו במשך חודשים.

ישיבות שכביכול נועדו להיוועצות  התקיימו אחרי שההחלטה כבר התקבלה.

ההתנגדויות של כלל הגופים המקצועיים  משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, תנועת המושבים  לא נשקלו כראוי.

המועצה טוענת כי מדובר בהליך "דורסני, מהיר מדי, ולא חוקי", שנועד לקדם מהלך פוליטי-נדל"ני ולא תכנון ראוי.

המאבק עולה מדרגה  וההשלכות כבדות

אם התוכנית תתקדם לפי החלטת הממשלה, הרובע יכלול:

כ-6,800 יחידות דיור

שינוי גבולות והעברת אלפי דונמים משטחי המועצות האזוריות לעיר קריית מלאכי

פגיעה מהותית במרקם הכפרי של האזור ובשטחים חקלאיים פעילים

המועצה טוענת כי מדובר ב"פרויקט שיהפוך לבכייה לדורות", בלשון הפסיקה שהוזכרה בעתירה, וכי הוא יפגע גם בקריית מלאכי עצמה  שתיאלץ לשאת בנטל כלכלי כבד.

בעתירה מופנה הזרקור למנגנון הותמ״ל עצמו, שהוגדר על ידי בית המשפט העליון כמנגנון “דורסני, ריכוזי ופגיע ברשויות המקומיות”, וככזה המחייב זהירות יתרה  במיוחד בשל כוחו לעקוף הליכי תכנון מסורתיים ולפגוע בשטחים פתוחים .

לדברי המועצה, החלטת הממשלה ממחישה את הסכנות שזיהו גם שופטי העליון, ומדגימה שימוש “מופרז ומסוכן” בכלי שנועד להיות זמני  אך הפך לכלי אגרסיבי לקידום פרויקטים ללא בקרה מספקת.

המועצה מבקשת מבית המשפט להוציא צו על תנאי לביטול ההכרזה להוציא צו ביניים להקפאת כל הליכי התכנון ולבסוף, להפוך את הצו לצו מוחלט  לצד חיוב המשיבים בהוצאות.

באר טוביה מציגה את המהלך כחיוני להצלת עתודות החקלאות, שמירה על זהות היישובים הכפריים ומניעת פגיעה סביבתית וכלכלית בלתי הפיכה:

“לא נוותר נילחם בכל האמצעים העומדים לרשותנו.”