מנכ"לית נגב מערבי - "העתיד של הנגב המערבי הוא אזורי, או שלא יהיה בכלל"
02.06.26 / 09:58
מנכ"לית אשכול רשויות נגב מערבי, בלה אלכסנדרוב, הציגה השבוע לצד ראשי רשויות ובכירים בכינוס במכללת ספיר, תפיסה ברורה לעתיד האזור, שלפיה תקומת הנגב המערבי לא תימדד רק בשיקום פיזי או בחזרה לשגרה, אלא בבניית מרחב אזורי חדש המבוסס על שותפות, תשתיות וצמיחה ארוכת טווח.
אלכסנדרוב השתתפה בפאנל שעסק בעתיד הנגב המערבי כמעט שלוש שנים לאחר מתקפת 7 באוקטובר, והציגה מסר חד, שלפיו "היום שאחרי" איננו חזרה ל־6 באוקטובר, אלא הזדמנות לייצר קפיצת מדרגה באיכות החיים ובאופן ניהול המרחב. לדבריה, רשות בודדת, קטנה ככל שתהיה, איננה יכולה לבדה להביא השקעות ענק, להקים מוקדי הכשרה מתקדמים או לספק מעטפת מלאה של שירותי רווחה, בריאות ותחבורה. "באמצעות איגום משאבים ובניית אמון עמוק בין הרשויות אנחנו מייצרים יתרון לגודל ומביאים לכאן את מה שלא היה כאן קודם", אמרה.
במהלך הדיון הדגישה אלכסנדרוב כי מתקפת 7 באוקטובר שינתה את האופן שבו יש להתבונן על האזור כולו. לדבריה, "ה־7 באוקטובר הוכיח לנו שאי אפשר להמשיך לחשוב ברמת רשות בודדת. העתיד של הנגב המערבי הוא אזורי, או שלא יהיה בכלל". היא הסבירה כי המציאות החדשה מחייבת חיזוק שני עוגנים מרכזיים, יחסי אמון ותשתיות, הן בין המרחב העירוני והכפרי והן בין כלל הרשויות במרחב.
אלכסנדרוב ציינה כי כבר כיום ניכרים בשטח תהליכי צמיחה בתחומי החוסן, ההכשרות המקצועיות והתחבורה, אך הזהירה כי ללא הסתכלות אזורית משמעותית, התוצאה עלולה להיות "אוסף פרויקטים ולא מהפכה אמיתית". לדבריה, האנרגיה והעשייה קיימות, אך יש לבחון כל יוזמה גם במבחן המרחבי ולא רק המקומי.
ביחס למדיניות הממשלה, קראה אלכסנדרוב לשינוי גישה מהותי ולעבור מ"תיקונים בפינצטה" לתכנון אזורי אמיתי. היא טענה כי על המדינה להכיר בנגב המערבי כאקוסיסטם שלם, ולספק תקציבי פיתוח וכלי תכלול רחבים שיאפשרו ניהול אזורי חכם ומבוסס נתונים.
אחד המסרים המרכזיים שעלו בדבריה עסק בשאלת האוכלוסייה והחזרה לאזור. "השאלה היא לא איך מחזירים אנשים", אמרה, "האנשים רוצים לחזור ורבים רוצים להצטרף. השאלה האמיתית היא מה ישאיר אותם כאן". לדבריה, לצד המוטיבציה הערכית והציונית, משפחות נשארות רק במקום שמציע איכות חיים, תעסוקה, חינוך ותרבות.
בהתייחסות לביקושי הדיור ולהתרחבות הצפויה של האזור, הזהירה אלכסנדרוב מפני מצב שבו הצמיחה הדמוגרפית תקדים את הפיתוח התשתיתי. "השאלה היא לא אם הנגב המערבי יגדל, זה ברור", אמרה, "השאלה היא האם נדע לבנות את התשתיות הדרושות לפני שהצמיחה תשיג אותנו". לדבריה, כבישים, תחבורה ציבורית, אזורי תעסוקה ותרבות אזורית משותפת הם תנאי בסיס להפיכת גל הביקושים להזדמנות ארוכת טווח ולא לתופעה זמנית.
את דבריה חתמה אלכסנדרוב בחזון לשנת 2035, שלפיו הנגב המערבי לא יוגדר עוד כאזור משוקם בלבד, אלא כמודל צמיחה ישראלי ובינלאומי. "הנגב המערבי לא יהיה רק אזור משוקם", אמרה, "הוא יהיה מרכז למידה בינלאומי, שאליו יבואו ללמוד כיצד בונים תקומה, חוסן וצמיחה אזורית מתוך משבר".
