מעורבות אזרחית באשכול נגב מערבי משנה את כללי המשחק: הכירו את "נאמני הקומפוסט"
27.04.26 / 08:26
בזמן שמדינת ישראל ממשיכה להתמודד עם אתגרי טיפול בפסולת, במרחב הנגב המערבי מתפתח מודל אחר, שקט אך אפקטיבי, שמגיע דווקא מלמטה. תושבים, קהילות ורשויות מקומיות פועלים יחד ליצירת מערך קהילתי לניהול פסולת אורגנית, המבוסס על קומפוסטציה מקומית והובלה אזרחית. המהלך, שמובל על ידי אשכול רשויות נגב מערבי בתמיכת ובשיתוף גורמים מקצועיים מהמשרד להגנת הסביבה ואנשי קהילה, מבקש לשנות תפיסה. לא רק לאן נזרקת הפסולת, אלא מי אחראי עליה. במקום להסתמך באופן בלעדי על מערכות פינוי והטמנה, התושבים עצמם נכנסים לתמונה, מפרידים פסולת אורגנית, מטפלים בה בסמוך לבית, והופכים אותה למשאב שימושי לגינות ולמרחבים פרטיים וקהילתיים.
בלב המודל עומדת הקמה של "רשת נאמני הקומפוסט" - תושבים מתנדבים הפועלים בתוך היישובים, מדריכים שכנים, מסייעים למצטרפים חדשים ומקדמים את הנושא בקהילה. כיום מונה הקהילה הפעילה כ-600 חברים וחברות המפעילים קומפוסטר. יחד עם חברת אקו-ויז'ן, הנאמנים הפועלים יחד ומשתפים ידע וניסיון באופן שוטף. נאמני הקומפוסט הם קבוצה נבחרת של כ40 חברות וחברים, אשר מובילים יוזמות ביישובים, מסייעים למצטרפים חדשים לתחום ונכונים לכל סיוע בנושא.
לצד הפעילות הקהילתית, כבר נרשמות תוצאות בשטח. על פי נתוני הפרויקט, כ-15 טון של פסולת אורגנית בחודש אינם מגיעים להטמנה, אלא מטופלים ברמה המקומית. מדובר בכמות שאינה רק סביבתית, אלא גם כלכלית ותשתיתית, שכן פסולת אורגנית נחשבת לאחד הזרמים הכבדים, המורכבים והיקרים ביותר לטיפול. כמו-כן, עצם הוצאת הפסולת האורגנית מן הפח הירוק, משפרת את איכות ההפרדה והמיחזור שניתן לבצע עם הפסולת שכן נכנסת למתקן המיון בדודאים.
המודל פועל בשיטת “מלמטה למעלה”, תוך התאמה לצרכים הייחודיים של כל יישוב. בחלק מהמקומות מדובר בקומפוסטרים ביתיים, ובאחרים בפעילות קהילתית רחבה יותר הכוללת גינות משותפות ומפגשי הדרכה. בשלב הפיילוט כבר נבחנו מודלים של עבודה קבוצתית, אשר הובילו להרחבת הפעילות ולהצבת מתקנים נוספים בקרבת בתי התושבים.
עינב מלמד דוניץ מנהלת אגף איכות הסביבה באשכול רשויות נגב מערבי, מסבירה: "אנחנו רואים כאן שינוי תפישתי אמיתי. התושבים כבר לא רק צרכני שירות, אלא שותפים פעילים בניהול הפסולת שלהם. המודל הקהילתי מאפשר לנו להגיע למקומות שהרשות לבדה מתקשה להגיע אליהם, ולייצר פתרון שהוא גם סביבתי, גם חברתי וגם בר-קיימא לאורך זמן".
בישראל, שיעור ההפרדה במקור של פסולת עדיין נמוך במיוחד, ונע סביב אחוזים בודדים בלבד. על רקע זה, המודל המתפתח בנגב המערבי מציע כיוון אחר, מבוזר יותר, קהילתי יותר, ובעיקר כזה שמבוסס על אחריות אישית ומקומית.
בלה אלכסנדרוב, מנכ"לית אשכול רשויות נגב מערבי: "הכוח של המהלך הזה הוא בשילוב בין יוזמה אזרחית לבין מעטפת מקצועית. כשהקהילה מובילה, ושותפות הרשויות נותנת כלים, ידע ותמיכה, נוצר מודל שעובד בפועל, ולא רק על הנייר. אם המגמה תתרחב, ייתכן שמדובר לא רק בפרויקט סביבתי, אלא בסנונית ראשונה של שינוי עמוק יותר, כזה שמגדיר מחדש את מערכת היחסים בין אזרחים, רשויות והפסולת שביניהם"
שי חג'ג', ראש מועצה אזורית מרחבים ויו"ר מרכז השלטון האזורי: "הפרויקט הזה מבטא לקיחת אחריות אמיתית ברמה הקהילתית. כאשר התושבים מטפלים בפסולת האורגנית שלהם בעצמם, הם לא רק מצמצמים עלויות ומפחיתים עומס על מערכות הפינוי, אלא גם מייצרים שינוי תפיסתי עמוק באשר לאחריות האישית והקהילתית לסביבה. מדובר במודל יעיל, ישים ובר-הרחבה, שיכול לשמש בסיס למדיניות רחבה יותר בכל רחבי הארץ."
