מרגש אחרי 498 ימים בשבי חמאס, אביטל מחבקת את בעלה שגיא דקל חן
15.02.25 / 12:10
הבוקר שבת שוחרר שגיא דקל חן מהשבי בעזה לאחר 498 יום יחד עם יאיר הורן וסשה טרופנוב כולם תושבי קיבות ניר עוז , בזמן ששגיא היה בשבי נולדה לו בת שחר, אשתו אביטל ובנותיו עשו הכל למען לחזרתו צפו ברגעים המרגשים:
-
המשפחות צופות בשחרור קרדיט דובר צה"ל
שגיא דקל חן מניר עוז
שגיא דקל-חן, בן 36 מניר עוז, נחטף מהקיבוץ. בזמן המתקפה הייתה אשתו אביטל בהיריון עם בתם שחר, שנולדה בזמן שהיה בשבי ולא זכה להכירה עדיין. לבני הזוג עוד שתי בנות - גלי ובר. שגיא הוא אזרח אמריקני, ומשפחתו השקיעה מאמצים רבים מול הממשל בארה"ב כדי לקדם את שחרורו.
אחת האהבות הגדולות של שגיא היא שיפוץ אוטובוסים ישנים והפיכתם לשמישים, לכל מיני מטרות. בבוקר השבעה באוקטובר הוא עבד על אוטובוס ליד המסגרייה של קיבוץ ניר עוז, והיה בין הראשונים לזהות את חדירת המחבלים, הקפיץ את כיתת הכוננות והיה חלק מהכוח שנלחם בהם.
שגיא גדל וחי כל חייו בקיבוץ ניר עוז. שגיא אוהב ספורט, שיחק בעברו כדור-עף ובייסבול. שגיא עבד בחקלאות בערבה והתנדב להדריך במחנה קיץ יהודי בארה"ב. הוא היה בן 30 כשהתחילו הוא ואביטל לשפץ אוטובוסים. הוא הפך את האוטובוס למכולת ניידת שמטרתה להגיע ליישובים בפריפריה בהם אין מכולות או ששעות הפתיחה של המכולת היישובית מצומצמת וגם להגיע לפסטיבלים שונים בעוטף עזה, כששיאם זה פסטיבל דרום אדום. אוטובוס נוסף של שגיא הוא צימר, ובכלל, כפי ששגיא העיד על עצמו בעבר, יש לו אהבה לכל דבר על גלגלים.
כאמור היום שוחרר מהשבי לאחר 498 יום
שגיא עודכן בדרכו על כך שנולדה לו בת בזמן שהוחזק בשבי בעזה .
משפחתו של שגיא דקל חן מסרה "הוא יחל את תהליך השיקום, הוא יפגוש את הבנות גלי ובר ויכיר לראשונה את בתו הקטנה, שחר, שנולדה כשהיה בשבי. הלב כואב על כל מה שהחמיץ אך עכשיו הוא כאן, שלא כמו רבים אחרים". המשפחה קראה להמשיך לפעול עד להשבתם של כל החטופים, והוסיפה: "יש עוד משפחות רבות שמחכות ליקיריהן, וילדים רבים שמחכים לאבות שלהם. עשינו כל מה שיכולנו ובכל המישורים כדי שנגיע לרגע הזה, ואנחנו נמשיך לפעול עד שאחרון החטופים יחזרו הביתה, זו חובתנו".
-
צילומים דובר צה"ל :
ניר זמיר ראש המועצה האזורית בני שמעון : תושבי ותושבות גבעות בר, תושבי המועצה כולה, היום הזה, שחיכינו לו כל כך הרבה זמן, סוף סוף הגיע! שגיא היקר עם הלב והחיוך הענק, בבית! כולם יודעים כמה שגיא והקולומבוס, מהווים חלק בלתי נפרד מהחיים של כל אחד ואחת בגבעות בר.
כל מי שנכנס לשם אפילו כדי לקנות משהו קטן, יוצא תמיד עם חיוך גדול.
במהלך התקופה הקשה הזו בה המתנו כולנו יחד עם אביטל לשגיא, שמעתי סיפורים רבים על השיחות, העזרה ההדדית והאדם המיוחד שהוא– הכול התחבר לאיש והקולמבוס, שהיו ועודם לב הישוב.
שגיא, קבלת הפנים שהיישוב מעניק לך היום היא רק סימן קטן לאהבה העצומה שלנו. חזרתך לחיק המשפחה והקהילה היא רגע של ניצחון. רגע של אור בתוך החשכה.
אבל בתוך השמחה העצומה הזאת, אנחנו לא שוכחים את כל אחינו ואחיותינו שעדיין מוחזקים בשבי.
ליבנו איתם ועם משפחותיהם, והקריאה שלנו לשחרורם נשמעת היום חזקה וברורה מתמיד: החזירו אותם עכשיו! לא נשקוט ולא ננוח עד שאחרון השבויים יחזור הביתה בשלום.
יחד – נמשיך להיות קהילה חזקה, אוהבת ותומכת. שגיא, ברוך הבא הביתה!
