נועה ארגמני בפוסט ראשוני מאז המפגש עם אבינתן אור: "כל אחד מאיתנו ראה את המוות מול העיניים"
14.10.25 / 19:08
הם ביחד: נועה ארגמני כותבת בפוסט ומשתפת רגעים לא נשכחים עם בן זוגה, אבינתן אור, שחז מהשבי אחרי שנתיים של פרידה כפויה וכואבת: “שנתיים עברו מאז הרגע האחרון שראיתי את אבינתן אהוב ליבי. שנתיים עברו מאז הרגע שמחבלים חטפו אותנו, שמו אותי על אופנוע והפרידו ביני לבין אבינתן לעיניי כל העולם".
הפוסט המרגש שכתבה נועה ארגמני:
"שנתיים.
שנתיים עברו מאז הרגע האחרון שראיתי את אבינתן אהוב ליבי.
שנתיים עברו מאז הרגע שמחבלים חטפו אותנו, שמו אותי על אופנוע והפרידו ביני לבין אבינתן לעיניי כל העולם.
מאותו רגע התחלנו את המסעות שלנו בנפרד.
אני הייתי בשבי עם ילדים, נשים ומבוגרים בזמן שאבינתן היה כל הזמן לבד. אני הייתי רוב הזמן מוחזקת בתוך בתים בזמן שאבינתן היה רק במנהרות. החמאס פרסם סרטונים ואותות חיים ממני בזמן שבהקשר לאבינתן לא היה מידע כלל. אני הייתי 246 יום בשבי החמאס בזמן שאבינתן היה 738 יום. אני חזרתי בחילוץ ואבינתן חזר בעסקה.
אבל שנינו, כנגד כל הסיכויים חזרנו הביתה והתאחדנו שוב!
לא אוכל להסביר במילים את קשת הרגשות שבו ראיתי אותו לראשונה אחרי כל כך הרבה זמן. כל אחד מאיתנו ראה את המוות מול העיניים בכל כך הרבה הזדמנויות, ולמרות זאת, אחרי שנתיים בנפרד - אנחנו סוף סוף עושים את הצעד הראשון שלנו ביחד במדינת ישראל.
סוף סוף שנינו יכולים להתחיל את השיקום שלנו ביחד. השיקום עוד ארוך, עוד לא באמת הצלחנו לעכל מה קרה פה בשנתיים האחרונות, אבל אנחנו ניצחנו. ניצחנו את המלחמה האישית שלנו ושל כל העולם שנלחם יחד איתנו להגיע לרגע הזה, והנה עכשיו הגיע הזמן שנתחיל את המסע המשותף שלנו ביחד.
אני רוצה להגיד תודה ענקית קודם כל לחיילים ולכוחות הביטחון, שנלחמים כבר כל כך הרבה זמן ומסכנים את החיים שלהם למעננו כל יום. תודה למשפחה, לחברים ולכל מי שהשמיע את קולנו בזמן שלא יכולנו לדבר. לכל עם ישראל ולעולם כולו שחיבק אותנו, לכל אנשים המופלאים שתמכו בנו בזמנים הקשים ולעולם לא איבדו תקווה במשך התקופה הארוכה הזאת, לממשל האמריקאי שפתח לי את הדלת ותמיד היה שם להקשיב.
במיוחד לנשיא טראמפ, סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר שעמדו לצידנו על מנת להחזיר את אבינתן וכל החטופים, ועזרו לנו להתגבר על החושך.
לא נשכח לרגע את הנופלים והנרצחים, לא נפסיק להילחם עד שכל החללים יחזרו הביתה לקבורה ראויה בישראל.
תודה, תודה, תודה!
זה לעולם לא היה יכול לקרות בלעדיכם.
