נחלות במושבים תחת זכוכית מגדלת: האכיפה מתהדקת והסיכון הכלכלי גדל
17.02.26 / 13:53
האכיפה במרחב הכפרי כבר אינה תופעה נקודתית אלא מגמה ברורה. פסקי דין מהשנים האחרונות, לצד פעילות פיקוח מוגברת של רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) והרשויות התכנוניות, מציבים את בעלי הנחלות במושבים מול מציאות חדשה: מה שהיה סטטי ולא מדובר במשך עשרות שנים עלול להיחשב היום שימוש חורג, מסחרי או בלתי חוקי, עם השלכות כספיות משמעותיות.
לדברי עורכת הדין רחל פרץ גלם, מהמובילות בתחום של הסדרים למשקים חקלאיים ובטיפול בבעיות מורכבות במרחב הכפרי, בעלי משקים רבים אינם מודעים להיקף החשיפה שלהם לבעיות משפטיות רחבות, לא רק מול הרשויות, אלא גם בתוך המשפחה. "המשק הוא גם נכס כלכלי וגם מוקד רגשי," מסבירה פרץ-גלם, בת מושב בעצמה ומי שהייתה לפני כמה שנים ממובילות היוזמה להפוך את מפלגת "צומת" למפלגה שתייצג את ההתיישבות החקלאית, יוזמה שלא צלחה בסופו של דבר. כיום היא פוגשת מדי יום במשרדה ובמרכז לגישור והסדרת משקים שהקימה את המושבניקים שעומדים מול תהום רחבה ולא יודעים כיצד לפתור בעיות שנפרשות על פני עשרות שנים. "כשאין הסדרה מוקדמת הכול נפגש בנקודת פיצוץ", היא אומרת.
כשפעילות משלימה במשק הופכת לעילה משפטית כואבת
לפני מספר שנים פנה למשרדה של פרץ-גלם בעל נחלה ותיק מאחד המושבים באזור. במשך שנים הפעיל לצד המשק החקלאי גם פעילות משלימה: אחסון ומכירה של חומרי גינון וסלעי נוי. בהמשך, אחת הסככות הוסבה ליחידת מגורים עבור הבן שחזר להתגורר במשק לאחר גירושין. מבחינת אותו בעל משק, התהליך הזה היה טבעי. כמו בהרבה משקים אחרים שהכירה פרץ-גלם במהלך השנים, גם כאן הבן היה צריך קורת גג, המשפחה ביקשה לעזור והעסק הקטן שפעל מהצד עזר להחזיק את המשק בתקופות קשות. לא הייתה כאן כל מחשבה זדונית, רק רצון משפחתי טהור להחזיק בגחלת ולסייע לבן.
ביקור של מפקח הוביל לדרישת תשלום רטרואקטיבית על דמי שימוש בגין פעילות מסחרית, לצד דרישה להסדרת המבנים. החיוב שעמד על מאות אלפי שקלים התבסס על מדידות תצלומי אוויר וכן על חקירות ארוכות. בני המשפחה לא ידעו מהיכן להתחיל לטפל בנושא, כך הגיעו למשרדה של פרץ-גלם שלאורך עשרות שנים פגשה בסיפורים כאלו והכירה מקרוב רבות מהמשפחות שהתמודדו עם תרחישים אלו.
הטיפול, במקרה זה, כלל בדיקת עומק תכנונית, גישור בין בני המשפחה כדי למצוא פתרון ברמת היורשים וכן הסדרה מול רשות מקרקעי ישראל. בנוסף, פעלה פרץ-גלם לצמצם את הקנס שקיבלו בני המשפחה. "יש אינספור סיפורים מהסוג הזה", אומרת פרץ-גלם בעצב, "חשוב לא להמתין אלא להגיע ולהיות מוכנים לתהליך הסדרה לא פשוט, אבל כזה שנותן בסופו של דבר מרחב נשימה ושקט נפשי, גם ברמה המשפטית וגם ברמה המשפחתית".
כתיבת צוואה? לא רק מסמך שמחכה במגירה
משפחה ותיקה ממושב בדרום פנתה לפרץ-גלם לאחר פטירת האב. שלושה ילדים. אחד מהם התגורר במשק עם משפחתו, עבד בו שנים והשקיע בעבודה במשק. שני האחים האחרים עזבו את המושב מזמן. האב נהג לומר שהבן שגר במשק יהיה זה שיישאר לגור בו ויתפקד כבן ממשיך, אבל זו הייתה, כמו ברבים מהמקרים שפוגשת פרץ-גלם, אמירה שלא גובתה בניסוח צוואה נכונה ולא נעשו התאמות בכל הקשור לזכויות בנחלה.
"לצערי אני פוגשת הרבה פעמים את אותו הסיפור. ברגע שההורים הולכים לעולמם הכול מתפוצץ. מי השקיע יותר? מי טיפל בהורים? למי מגיע לקבל את הירושה?", ההורים שחיו במשק שישים ולפעמים שבעים שנה, לא חשבו על צוואה, הם לא תיארו לעצמם שהשאלות האלו יעלו.
חשוב לדעת שהחוק קובע כי נחלה חקלאית אינה מתחלקת כמו דירה בעיר. הזכויות מועברות ליורש אחד בלבד. בהיעדר בן ממשיך רשום או צוואה ברורה, בית המשפט נדרש להכריע ולעיתים אף להורות על מכירה ופיצוי.
רבים סבורים כי עצם המגורים במשק או עבודה רבת שנים בו מקנים מעמד. בפועל, בן ממשיך הוא מנגנון משפטי המחייב רישום והסדרה פורמלית מול הרשויות השונות , האגודה השיתופית רמ״י ולעיתים מול הסוכנות היהודית ללא רישום ואישור – אין מעמד משפטי. גם טיפול בהורים או השקעה כספית אינם יוצרים בעלות אוטומטית, אלא לכל היותר עשויים לזכות בפיצוי.
טיפול שורש – לא כיבוי שריפות
הפתרון למציאות המורכבת במושבים אינו נקודתי ואינו מתחיל כשכבר מגיע מכתב מרמ״י או כאשר יש צורך להבין מי היורש. מדובר בתהליך מערכתי של בדיקה והסדרה כוללת של המשק, החל מבחינת המבנים הקיימים, ההיתרים והתוכניות, דרך ניתוח החשיפה הכלכלית מול הרשויות, ועד להסדרת מעמד הבן הממשיך ועריכת צוואה מותאמת למבנה הזכויות בנחלה. במקביל נדרש גם בירור משפחתי מוקדם והגעה להסכמות ברורות בין היורשים.
לעיתים, הבעיה מתגלה עשרות שנים לאחר שהמשק הוקם. פרץ-גלם מספרת לדוגמה על אישה שגילתה, חמישים שנה לאחר שהקימה עם בעלה את המשק, שבעלה רשם רק את עצמו כבעל המשק, לא במזיד אלא מתוך מחשבה תמימה. היום, בעלה במצב סיעודי ולה אין זכויות על המשק. "היא הגיעה אליי חסרת אונים", מספרת פרץ-גלם.
“אנשים חיים באותו מקום ארבעים, חמישים ושישים שנה,” אומרת גלם. “הם רגילים לנהלים ולמציאות של פעם. הם לא קמים בבוקר וחושבים על הסדרה מול החוק. מבחינתם זה הבית, זה המשק, זה החיים. אבל המציאות המשפטית השתנתה ואם לא עוצרים רגע ובודקים הכול לעומק, המחיר מגיע מאוחר יותר ובגדול.”
לדבריה, עורך דין בתחום הזה אינו רק מי שמייצג בבית משפט, אלא מי שמיישר את בעל המשק עם החוק, מציף מראש את הסיכונים, ומונע מהנחלה להפוך גם למלכודת כלכלית ולמוקד סכסוך משפחתי.
מעבר לרגולציה ולמספרים, עומדת שאלה בסיסית הרבה יותר: האם המשק ימשיך להיות נכס משפחתי שמחזיק דורות – או יהפוך למוקד של סכסוך, אי־ודאות והליכים משפטיים? ההבדל, לדברי פרץ-גלם, טמון בתזמון. הסדרה מוקדמת מאפשרת להבין מה מותר ומה אסור, מה ניתן להכשיר ומה מחייב שינוי, כיצד נכון להסדיר את מעמד הבן הממשיך, ואיך לנסח צוואה שתואמת את מבנה הזכויות הייחודי של נחלה חקלאית. היא גם מאפשרת לשבת עם כל בני המשפחה כשהשיח עוד רגוע, ובתהליך גישור מוסדר, ולא לנסות לפתור את הסכסוך כאשר הוא כבר מגיע לבית המשפט.
“הסדרה מוקדמת היא לא איום,” מסכמת פרץ-גלם. “היא ביטחון. כלכלי ומשפחתי. מי שמטפל בזה בזמן, שומר גם על המשק וגם על המשפחה.”
