נחל שורק באבל: עטרה אוזן, תושבת גני טל וגרפיקאית המועצה, הלכה לעולמה
08.09.25 / 17:00
בצער רב התבשרו הבוקר משפחה חברים מכרים ותושבי מועצה האזורית נחל שורק על פטירתה בטרם עת של עטרה אוזן, תושבת גני טל וגרפיקאית המועצה, לאחר שמצבה הרפואי החמיר
אוזן ליוותה את המועצה במשך שנים ארוכות ונחשבה לדמות מקצועית מוערכת ואהובה. היא התאפיינה בחריצות, חוכמה ושמחת חיים, וידעה לשלב יצירתיות וחשיבה "מחוץ לקופסה" בכל פרויקט שבו עסקה. עבודותיה התפרסמו בקרב תושבי המועצה, ובראשן המשחק "מונופול" שיצרה לאחרונה פרויקט שאליו התכוננה רבות, אך לא זכתה לראות את השלמתו.
במועצה מספרים כי מעבר לכישרון המקצועי, עטרה ידעה תמיד להוסיף חיוך, מילה טובה ומאור פנים. היא לא נכנעה לאתגרים בריאותיים ולמרות מצבה המשיכה לתרום וליצור עד יומה האחרון.
ראש המועצה, שי רייכנר:
"ההודעה הזאת היא אחת מהקשות שכתבתי. הבוקר התבשרנו בצער כבד כי עטרה אוזן, תושבת גני טל וגרפיקאית המועצה, נפטרה בטרם עת בעקבות מצב רפואי שהחמיר.
עטרה עבדה עם המועצה במשך שנים. חריצותה, חוכמתה ושמחת החיים שלה היו סימן ההיכר שלה וניבטו מכל אחת ואחת מהעבודות שביצעה.
כל פרויקט שדרש חשיבה מיוחדת מחוץ לקופסה, עין בוחנת ודעה נוספת עבר אליה.
היא לא הסתפקה בגרפיקה אלא הביעה דעה, הוסיפה ושינתה כדי שיצא מושלם – והכול תמיד במאור פנים, חיוך ושמחה, וזמינות מלאה. ממש עד הרגע האחרון שבו התמוטטה לצערנו. הפרויקט האחרון של עטרה היה המונופול שכולכם קיבלתם ולצערנו, למרות שכל כך ציפתה לו, היא לא זכתה לראותו. עטרה היקרה, השארת את רישומך על כולנו לא רק בעבודותייך הרבות אלא גם באופייך הטוב והחיובי, בכך שמעולם לא נכנעת לאף אתגר רפואי ותמיד צחקת לחולי בעיניים.
למדנו ממך המון על מסירות, אהבה, חוכמה והתגברות על קשיים. יעקב היקר וכל משפחת אוזן כולנו, כל צוות המועצה והמתנ"ס, משתתפים בכאבכם הנורא על אובדנה של עטרה. יהי זכרה ברוך."
שרית קרקובר ספדה לה בפייסבוק
כמה שנים אחורה. חברה מקשרת בינינו לעבודה מסוימת. חיפשת קלדנית, זה התרחב להרבה יותר. הפכנו לחברות, שיחות יומיומיות - וגם כאלו עם עומק. למדתי להכיר חברה עם יכולות מדהימות, עם רצון לעזור לכל מי שרק אפשר, ועם זאת - להיות האמא והאישה הכי טובה. את הילדים השארת בבית, כי הבנת שבמסגרת לא היה להם טוב. במקביל למשפחה ניהלת עסק מצליח, ולא שכחת להשאיר המון מקום לחסד העצום שפיעם בך תמיד. ובתוך כל זה, היית חברה. פשוט חברה.
עטרה אוזן אהובה, אני לא מאמינה שאני חוזרת עכשיו מהלוויה שלך. שאת כבר לא פה. אני לא מאמינה שלא יהיו עוד הקלטות שלך והסברים שלך, ולא מאמינה שלא תהיה עוד עטרה שתעודד אותי רגע לפני מבחן ותזכיר לי שהיא מאמינה בי. אני לא מאמינה שלא אשמע עוד את קולך, שלא נעבוד יחד ולא נצחק יחד ולא נזכיר "בוקר טוב גם לך", כי מישהי שוב שכחה לומר.
את לא פה רק כמה שעות, ואת כבר כל כך חסרה. מתגעגעת.
הילה גונן ברזילי כתבה
כמה החיים שבריריים.
כמה לא צפויים
כאב גדול עם פטירתה בטרם עת
של עטרה אוזן הנדירה
שליוותה אותי בתהליך ההתפתחות המקצועי שלי כמרצה בתחום החוסן
עטרה המוכשרת היתה גרפיקאית בחסד ועבורי, גם הרבה מעבר לכך.
מי שמכיר אותי יודע, שדיוק חשוב לי.
עטרה ידעה לתרגם את המחשבות והרצונות שלי לשקפים במצגת
שמספרים סיפור הרבה יותר רחב.
הלימה בין תוכן לצורה
דיוק. אלגנטיות. עומק.
תמיד בחיוך. במאור פנים.
בסבלנות אין קץ
כמה אובדנים ביום אחד:
פיגוע, במלחמה
ועטרה אחת יחידה ומיוחדת
תודה על הזכות לעבוד יחד
לחלוק מחשבות, דעות,
תודה על שהיית שותפת אמת
לרצון שלי להשפיע
להטביע חותם
ולהעביר הלאה חוסן ותקווה
תחסרי לי.
השארת כל כך הרבה ממך
תמשיכי לחיות בליבי
דרך המצגות שלי-שלך
ודרך האנשים שאני פוגשת
במסע שלי להרחבת החוסן והתקווה
תודה על מי שהיית עבורי
יהיה זכרה ברוך.
