עתיד חדש לנגב המערבי: אושרה התוכנית לשיקום ופיתוח חבל התקומה הכוללים את שש מועצות אזוריות: מרחבים, אשכול, שער הנגב, שדות נגב, חוף אשקלון ובני שמעון
18.02.26 / 08:54
הוועדה המחוזית דרום אימצה אתמול את התוכנית האסטרטגית לשיקום ופיתוח הנגב המערבי, שמקדמת רשות מקרקעי ישראל. זוהי התוכנית האסטרטגית הראשונה למרחב שאושרה בוועדה, כחלק ממהלך ארצי לקידום תוכניות תפקודיות. התוכנית מרכזת את כלל היוזמות והתוכניות הפיזיות במרחב ונוגעת במגוון תחומי חיים.
גבולות התוכנית כוללים את הערים שדרות, נתיבות ואופקים, וכן חלקים משש מועצות אזוריות: מרחבים, אשכול, שער הנגב, שדות נגב, חוף אשקלון ובני שמעון.
התוכנית מכוונת את פיתוח המרחב בראייה ארוכת טווח במגוון תחומים, ובהם דיור, מסחר, תעסוקה, תיירות, סביבה, תחבורה וחקלאות. במסגרת שיח מלא ושיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, הוגדרו היתרונות היחסיים של כל רשות:
אקדמיה, תרבות והיי-טק - שדרות
התוכנית מגדירה את שדרות כעיר האקדמיה, התרבות, הספורט וההיי־טק של המרחב, מתוך מטרה לחזק מוקדי השכלה, פעילות תרבותית ותעסוקה מתקדמת, ולהרחיב את מקורות הצמיחה של האזור כולו.
ממשל, מסחר ורפואה - נתיבות
נתיבות מוגדרת כמרכז שלטוני, מוקד מסחר אזורי ומרכז רפואי, תוך חיזוק השירותים הציבוריים והמסחריים והרחבת תשתיות שיתמכו בגידול האוכלוסייה במרחב.
חקלאות מתקדמת ואגרו-טק - אופקים
אופקים מיועדת לשמש כמרכז לאגרו-טק ולחקלאות מתקדמת, תוך פיתוח תחומי חדשנות חקלאית, עיבוד תוצרת ותשתיות תומכות לחיזוק הכלכלה האזורית.
כפר, תיירות ונוף - המרחב הכפרי
במרחב הכפרי התוכנית מרחיבה אפשרויות לפיתוח דיור, חקלאות, מורשת ונוף, לצד פיתוח מוקדי תיירות, טיילות, לינה ופעילויות פנאי, במטרה לחזק את הכלכלה המקומית ואת איכות החיים.
תחבורה וקישוריות אזורית
התוכנית קובעת את פיתוח כביש 232 כ"שדרה הראשית" של יישובי העוטף ומציעה מערכת הסעת המונים לאורך כביש 25, כדי לחזק את הקישוריות בין היישובים ולבסס את המרחב כיחידה אזורית מתפקדת ומשגשגת.
תוצרי העבודה האסטרטגית תורגמו לרשימת פרויקטים, אשר קידומם נמשך באמצעות מנהלת תקומה ומשרדי הממשלה השונים.
חלק מרכזי בתוכנית הוקדש לשיתוף הציבור. צוותי התכנון קיימו שיח מתמשך עם נציגי רשויות מקומיות, גופי תשתית, גופים סביבתיים, ארגוני חברה אזרחית ועמותות, במטרה ללמוד את כלל היוזמות במרחב ולגבש תוכנית אסטרטגית אחודה. לצורך כך הושק גם אתר אינטרנט ייעודי, שאפשר לתושבים להציע יוזמות ולהעיר הערות.
בתוכנית שותפה גם מינהלת תקומה, האחראית על שיקום ופיתוח המרחב הסמוך לגבול, ומתואמת עם תוכנית החומש של תקומה.
ניהול הפרויקט מבוצע על ידי "אביב ניהול וייעוץ" - שני חינקיס ברק ורוני מוסקונה, והיא נערכה על ידי משרד "בר לוי אדריכלים ומתכנני ערים".
מ"מ מנהל רשות מקרקעי ישראל, עידן מועלם: "רשות מקרקעי ישראל, כמובילת התכנון האסטרטגי, גיבשה מתווה ייחודי שנועד לתת מענה מיידי ומקיף לצרכי הנגב המערבי. אנו משקיעים משאבים משמעותיים כדי להפוך את חזון התקומה למציאות בשטח, לשקם ולבנות את האזור כמשגשג וחזק מאי פעם. התוכנית שאומצה היום, שהיא פרי עבודה מאומצת של מרחב הדרום ברמ"י בהובלתו של שי קרפ, מציבה תשתית ברורה לצמיחה דמוגרפית, לפיתוח מוקדי תעסוקה ולשדרוג תשתיות התחבורה. בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה, נוכל להגשים את פיתוח האזור להביא איכות חיים יוצאת דופן לתושבי האזור".
מנהלת אגף בכיר לתכנון ופרויקטים ברשות מקרקעי ישראל: "מדובר במעמד משמעותי, פרי עבודה אינטנסיבית ומשותפת של רשות מקרקעי ישראל, שהחלה מיד לאחר ה-7 באוקטובר ובשיתוף גורמים רבים. התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב המערבי מביאה בשורה של ממש, עוסקת במנעד רחב של תחומים - דיור, מסחר, תעסוקה, תחבורה, תשתיות, חקלאות, נוף, מורשת וסביבה - ושואפת להוביל את האזור לצמיחה ולהתחדשות כמענה מיטבי לצרכי המרחב".
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח: "מאז ה-8 באוקטובר מינהל התכנון נותן מענה לצרכים שעלו מהשטח, בין היתר בתחומי המגורים, החינוך, התעסוקה, התיירות והאנרגיה. היום התקדמנו צעד נוסף לשיקום הנגב המערבי. התוכנית האסטרטגית תיתן מענה לשילוש האוכלוסייה במרחב, תוך פיתוח מנועי צמיחה. מדובר בתפיסה תכנונית חדשנית, המבוססת על חלוקת המדינה ל-28 אזורי תפקוד, הכוללת פיתוח תשתיות תומכות, שילוב שירותים ברמה גבוהה, חיזוק חדשנות בחקלאות ופיתוח תיירות - כל זאת תוך שמירה על השטחים הפתוחים ושטחי החקלאות".
יו"ר הוועדה המחוזית דרום, עודד פלוס: "לאחר עבודה מאומצת של צוותי התכנון, שכללה לימוד מעמיק של הצרכים, שמיעת כלל הגורמים וגיבוש המלצות, בהובלת מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל - הוועדה המחוזית שמחה להתוות את תמונת העתיד של חבל התקומה. על בסיס תמונה זו יגובשו תוכניות מפורטות שיובילו את האזור, המרחב הסובב ותושביו לעליית מדרגה משמעותית, ולחיזוקו כמוקד מרכזי וכאבן שואבת להשקעות ממשלתיות ויזמיות".
מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל: "התוכנית האסטרטגית היא הזדמנות ליצירת פלטפורמה לשיתופי פעולה, מתוך ראייה מתכללת של המרחב, כבסיס לצמיחה אמיתית - ולא כהסתכלות צרה של כל רשות בנפרד. זו אחת מחוזקותיה המרכזיות של התוכנית, החלה על מרחב המצוי בתהליכי שינוי וצמיחה מואצים, גם לנוכח אירועי ה-7 באוקטובר ובהקשרים גיאו-פוליטיים בעלי השלכה משמעותית עליו".
