רגע לפני הבחירות- ראיון אישי עם אושרת גני גונן, ראשת המועצה האזורית דרום השרון, המתמודדת בעשירייה הראשונה של מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('bb1bd4c4-ced4-4b28-9a1e-590d7ebbb16e','/dyncontent/2026/10/12/3b9c5a93-f8c2-4eeb-bcde-ffb64492f1ab.jpg',21917,'מטה יהודה אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('bb1bd4c4-ced4-4b28-9a1e-590d7ebbb16e','/dyncontent/2026/4/23/42cf0336-417d-4bd9-a800-2bf7b29f551c.jpg',21043,'יואב אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

מהילדות במושב נווה ימין, דרך ניהול עיריית כפר סבא ועד לראשות המועצה האזורית דרום השרון אושרת גני גונן, המתמודדת בבחירות במסגרת מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט, מספרת בראיון מיוחד לאתר יישובניק נט על ההחלטה לעבור לפוליטיקה הארצית, המאבק על עתיד החקלאות, מצוקת הדיור של דור ההמשך במושבים והאתגרים הביטחוניים של היישובים הכפריים. "אני בצו 8 למדינה", היא אומרת, ומפרטת את המהלכים שתרצה לקדם בכנסת.

מהלול במושב נווה ימין אל הזירה הפוליטית הארצית

אחרי שנים של עשייה ציבורית בשלטון המקומי, אושרת גני גונן, ראשת המועצה האזורית דרום השרון, עושה צעד נוסף בקריירה הציבורית שלה ומתמודדת בעשירייה הראשונה של מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט. בריאיון היא חוזרת אל שורשיה במושב נווה ימין, מספרת על הדרך שעשתה עד לראשות המועצה ומסבירה מה הוביל אותה להחלטה להיכנס לפוליטיקה הארצית.

אושרת גני גונן צילום פרטי

איך התחילה הדרך שלך, ומה הוביל אותך להחלטה להתמודד בבחירות לכנסת?

״נולדתי וגדלתי במושב נווה ימין, בת להורים ניצולי שואה מיוון שהיו ממייסדי המושב. אבי, דינו ז"ל, כיהן כיו"ר היישוב. אני זוכרת את עצמי כילדה אוספת ביצים בלול ועובדת בדיר הכבשים. ריחות האדמה והמשק היו חלק בלתי נפרד מילדותי וממי שאני. את דרכי המקצועית התחלתי בחינוך; הייתי קצינת חינוך בצה"ל, ועם השחרור למדתי עד לתואר שני בחינוך. התחלתי את דרכי המקצועית בעיריית כפר סבא שם מילאתי שורת תפקידים ניהוליים עד לתפקיד מנכ"לית העיריה. ב2018 נבחרתי לראשות המועצה האזורית דרום השרון, ובבחירות האחרונות זכיתי לאמונם של מעל 93% מהתושבים.

ההחלטה להיכנס לפוליטיקה הארצית נובעת מתחושת אחריות עמוקה. בעוד שלושה ימים מדינת ישראל הולכת לבחירות גורליות. כמו שארבעת ילדיי מגויסים בסדיר, בקבע ובמילואים, אני בצו 8 למדינה. בחרתי להצטרף למפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט כי מדינת ישראל זקוקה היום למנהיגות ערכית, אחראית וישרה. כזו שתעבוד למען העם, תאחד אותו ותשיב את אמונו״.

המדינה התרגלה להתייחס למרחב הכפרי כאל החצר האחורית שלה

אחד הנושאים המרכזיים שאושרת מבקשת להציב על סדר היום הארצי הוא עתידו של המרחב הכפרי. לדבריה, לצד תרומתם של המושבים והקיבוצים לחקלאות, לביטחון ולשמירה על השטחים הפתוחים, נדרשת מדיניות ממשלתית שתכיר בחשיבותם ותיתן מענה לאתגרים העומדים בפניהם.

כמי שמכירה מקרוב את חיי המושבים והקיבוצים, מהם לדעתך האתגרים המרכזיים של המרחב הכפרי בישראל, ומה המדינה חייבת לשנות ביחס אליו?

"האתגר המרכזי הוא שמדינת ישראל התרגלה להתייחס למרחב הכפרי כאל ה"חצר האחורית" שלה במקום לראות בנו נכס לאומי. נדאג לחזק את הקהילות הערכיות שלנו שמתגייסות משרתות ותורמות למדינה, בביטחון , בהון האנושי ובביטחון המזון. נעצור את הקלות הבלתי נסבלת של לקיחת קרקעות חקלאיות מעובדות ומניבות 300 אלף דונם נלקחו בעשור האחרון מהריאות הירוקות שעוד נשארו לנו.


המדינה חייבת לשנות כיוון ולהבין שחקלאות היא מרכיב נוסף של ביטחון. המלחמה הוכיחה לנו בדרך הכי כואבת שאי אפשר לסמוך רק על ייבוא מחו"ל  שרשראות אספקה יכולות להיעצר ביום אחד. אנחנו חייבים לעגן את מעמד המרחב הכפרי, להגן על עתודות הקרקע שלנו, ולחזק את הקהילות שיושבות על הגבולות ועל קו התפר".

עתיד החקלאות: דור צעיר, ביטחון כלכלי ומאבק בפערי התיווך

סוגיית עתיד החקלאות הישראלית תופסת מקום מרכזי בתוכניותיה של אושרת, המחסור בכוח אדם, העלייה בעלויות הייצור, הקושי למשוך צעירים לענף ופערי המחירים בין החקלאי לצרכן הם חלק מהנושאים שלדבריה מחייבים טיפול ממשלתי.

היא מבקשת לקדם תוכנית ארוכת טווח שתעניק לחקלאים ודאות כלכלית, תאפשר פיתוח מקורות הכנסה נוספים ותעודד כניסה של דור חדש לחקלאות.

החקלאות הישראלית מתמודדת עם אתגרים רבים, בהם מחסור בעובדים, עלויות גבוהות ואי ודאות כלכלית. אילו צעדים מעשיים תפעלי לקדם כדי לחזק את החקלאים ולשמור על עתיד החקלאות בישראל?

"הגיל הממוצע של החקלאי הישראלי עומד היום על 65, אם לא נתעורר, נאבד את יכולת ייצור המזון שלנו. בממשלה החדשה נקדם תוכנית ארוכת טווח שתייצר ודאות לחקלאים ונטפל בפערי התיווך.

במקביל, נאפשר לחקלאים לייצר הכנסות נוספות מאנרגיה ירוקה ותיירות כפרית כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד. ניצור רשת ביטחון ותמריצים כדי למשוך צעירים לחקלאות ונשקיע בחדשנות וטכנולוגיה חקלאית.

יש גורמים שמנסים לצייר את החקלאים כאשמים ביוקר המחיה, אבל המציאות הפוכה לגמרי. מי שגוזר קופון ומתעשר על גב החקלאים והאזרחים אלו המונופולים ורשתות השיווק, שגובים פערי תיווך גדולים מאוד. החקלאות והחקלאים צריכים גב, ואנחנו ניתן להם אותו".

האם דור ההמשך יוכל להישאר במושבים?

גני גונן, שהייתה שותפה למאבקים בתחום התכנון והקרקעות במסגרת מרכז השלטון האזורי, רואה בנושא הזה יעד מרכזי להמשך פעילותה.

אושרת עם יו״ר ״ישר!״, רב אלוף (במיל׳) גדי איזנקוט  ויו״ר קק״ל אייל אוסטרינסקי

כיצד תפעלי להסרת חסמים ולאפשר לצעירים להמשיך לחיות ביישובים שבהם גדלו?

"קהילה שיש בה דור המשך היא קהילה חזקה ומשגשגת. כיו"ר משותף של ועדת התכנון והקרקעות במרכז השלטון האזורי, הובלנו בשנים האחרונות יחד עם התנועות המיישבות מאבק עיקש להעלות את מכסת יחידות הדיור ביישובים הכפריים ולאפשר לנו צמיחה דמוגרפית טבעית באמצעות בניית יחידות דיור לדור הצעיר. זה יאפשר כעת ליישובים להתרחב ולקלוט את הדור הצעיר ללא חסמים מלאכותיים.

העבודה עדיין לא הסתיימה, מהממשלה ומהכנסת אפעל במלוא הכוח כדי לצלוח את התהליכים הסטטוטוריים האחרונים שנותרו, לאשר סופית את התוכנית, ולהבטיח שכל צעיר וצעירה שרוצים לחזור הביתה, להקים משפחה ולחזק את היישוב שבו גדלו  יוכלו לעשות זאת בקלות ובלי בירוקרטיה דורסנית״.

ביטחון היישובים "הקהילות שלנו ראויות לביטחון"

אירועי 7 באוקטובר והמלחמה הותירו את היישובים הכפריים בפני מציאות ביטחונית מורכבת. עבור אושרת גני גונן, שמגיעה מהשלטון האזורי, מדובר באחד הנושאים המרכזיים שהיא מבקשת לקדם בזירה הארצית.

מהם הצעדים המעשיים שתפעלִי לקדם כדי לשנות את המציאות הביטחונית ביישובים הכפריים?

"יש לחזק את בטחון הישובים שלנו הפרוסים על כל גבולות המדינה מקו העימות בצפון, דרך קו התפר ועד לעוטף לנגב ולגבול המזרחי. ה -7 באוקטובר הוכיח מעל לכל ספק איזה קהילות מדהימות מסורות וחזקות יש לנו. אנחנו מחויבים לתת לקהילות שלנו את הבטחון להן הן ראויות. כתבנו תכנית מפורטת הכוללת פרק תקציבי לביטחון לשיקום ולפיתוח המרחב הכפרי בגבולות המדינה וחיזוק הפריפריה.

המדינה חייבת להחזיר את המשילות לידיים שלה. זה אומר קודם כל פרויקט לאומי אדיר לשיקום והעצמת יישובי הצפון והדרום, והשלמת פערי המיגון בכל יישובי קו העימות.

שנית, אנחנו סובלים ממכת מדינה של פשיעה חקלאית ופרוטקשן שפוגעת בביטחון האישי של כולנו. אנחנו נקים כוח אכיפה ייעודי שיכה ביד ברזל בפשיעה הזו, ובמקביל נתאים את הביטוחים החקלאיים כך שיכסו גם נזקי מלחמה וגם נזקי פשיעה מאורגנת".

שלושה מהלכים שהיא מבקשת לקדם בכנסת

לקראת סיום הריאיון ביקשנו מאושרת להתייחס לצעדים הראשונים שתרצה לקדם אם תיבחר לכנסת או תשתלב בממשלה.

לדבריה, סדר העדיפויות שלה כולל הכרה בחקלאות כחלק מהביטחון הלאומי, חיזוק ייצור המזון המקומי, מאבק בפשיעה החקלאית והסרת חסמי התכנון והבנייה ביישובים הכפריים.

כשתגיעי לכנסת או לממשלה, מהם המהלכים הראשונים שתרצי לקדם למען המרחב הכפרי, ומה המסר שלך לתושבי המושבים והקיבוצים לקראת הבחירות?

עיגון החקלאות כביטחון לאומי: חקיקה שתבטיח רשת ביטחון לחקלאים, תגן על אדמות חקלאיות מפני דורסנות תכנונית ותתמרץ כניסת דור צעיר לענף.

חיזוק ייצור המזון המקומי: טיפול שורש בפערי התיווך שפוגעים גם בחקלאי וגם בצרכן.

החזרת הביטחון והדור הצעיר הביתה: מיגור הפשיעה החקלאית באפס סובלנות, והשלמה סופית של הסרת חסמי הבנייה ביישובים הכפריים כדי לאפשר צמיחה דמוגרפית.

מהשלטון המקומי לפוליטיקה הארצית

המעבר של גני גונן מהשלטון המקומי לפוליטיקה הארצית מציב במרכז הריאיון שאלה רחבה יותר כיצד ניתן לתרגם את הניסיון שנצבר בניהול מועצה אזורית למדיניות ממשלתית שתיתן מענה לצורכי המרחב הכפרי?

בין הנושאים שהיא מבקשת לקדם נמצאים עתיד הקרקעות החקלאיות, ביטחון המזון, אפשרויות הדיור לדור ההמשך וביטחונם של יישובי הגבולות.

כעת, לקראת ההכרעה בקלפי, גני גונן מבקשת להמשיך את דרכה הציבורית בזירה הארצית, כשהנושאים שליוו אותה מאז ילדותה במושב נווה ימין ממשיכים לעמוד במרכז סדר היום שהיא מציגה.

המסר שלי לתושבות ותושבי המושבים, הקיבוצים והישובים הקהילתיים בקרוב אנחנו הולכים לקלפי למערכת הבחירות הגורלית ביותר שהייתה כאן. ביום שלישי יש לנו הזדמנות להביא את השינוי והתיקון לו אנו כה מייחלים. יש לכם ב"ישר" בית וייצוג אמיתי שמגיע מתוך השטח ומכיר את המאבקים שלכם מקרוב. צאו להצביע, כדי שנוכל להקים ממשלה , שתשמור על המרחב הכפרי ותעבוד בשבילכם.״

 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה