שורד השבי עופר קלדרון תושב ניר עוז פונה לעזרת הציבור – קמפיין גיוס המונים נפתח:

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('f41f5693-66a8-4be7-a879-c3314398af95','/dyncontent/2021/3/2/e3734725-fab6-4916-8f0d-e8c6cd074b39.gif',12348,'איווה אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('f41f5693-66a8-4be7-a879-c3314398af95','/dyncontent/2026/1/11/56288041-0ad7-470a-a4c2-b34f86721101.jpg',20715,'טכנו אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

צילום מעיין טואף לעמ

"הבוקר של ה-7 באוקטובר הוא הרגע שבו החיים שלי התרסקו לרסיסים.

כשהייתי פצוע ומדמם, מול עיניי, חטפו מחבלי חמאס את שני הילדים שלי – סהר, בת 16, וארז, שהיה אז רק בן 12. מיד לאחר מכן נגררתי לעזה, מושפל וחסר אונים.

הרגע שבו ארז נתלש לי מהידיים וסהר נלקחת על אופנוע בין שני מחבלים – זה סיוט שחוזר אליי בכל לילה ולא נותן לי מנוחה."

עופר מתאר כי מאז שחזר מהשבי – כל עולמו חרב:

"הנגרייה שלי בניר עוז, שבניתי במו ידיי וששימשה לי מקור פרנסה, כבר לא תחזור לפעול – לשם אין סיכוי שאחזור. הבית שלי הפך לזירת זיכרונות כואבים ומצמררים. אנשים שואלים אם אחזור לגור שם – ואני לא מסוגל אפילו לדמיין את זה. כל פינה בקיבוץ היא זיכרון מהסיוט שהפך למציאות חיי."

לדבריו, הוא קיווה שלאחר השחרור יוכל לפצות את ילדיו על מה שעברו – אך המציאות קשה בהרבה:

"אני בקושי מצליח לפצות את עצמי. אין לי אפשרות לפרנס את עצמי ואת משפחתי. בכל ערב אני נכנס שוב לסרט האימה, מחכה שהלילה ייגמר ומתפלל שהשחר יגיע – רק כדי להילחם שוב ביום שאחריו. לראות קצת אור."

 עופר קלדרון פותח כעת קמפיין גיוס המונים – וזקוק לעזרתכם.

לתרומות:

 https://yad.reachhands.com/oferpf

$(function(){setImageBanner('ced7a8ea-447e-4917-aadc-386ab1ac612e','/dyncontent/2021/3/2/e3734725-fab6-4916-8f0d-e8c6cd074b39.gif',12348,'איווה אייטם כתבה ',525,78,false,26367,'Image','');})
 
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה