שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר: תושבי העוטף חזרו הביתה, אבל מעניקים ציון נמוך לסיוע בשיקום

$(function(){setImageBanner('00343942-ee77-454f-a029-f7f5e1803a0e','/dyncontent/2026/4/23/42cf0336-417d-4bd9-a800-2bf7b29f551c.jpg',21043,'יואב אייטם כתבה ',525,78,false,26366,'Image','');})
להאזנה לתוכן:

"הדוח לזקן 2026", שהוצג בוועידת בן-גוריון בנגב, מצביע על פער בין שביעות הרצון מהמענה בשעת החירום לבין הסיוע בחזרה הביתה, שקיבל ציון של 2.12 מתוך 5 בלבד. במהלך הוועידה שיתפה ליאורה בן-צור, ממייסדות תנועת "עתיד לעוטף", בסיפורה האישי על רצח אמה יממה לאחר שילדה את בתה השלישית, ועל ההחלטה לחזור לקיבוץ עין השלושה.

"אנחנו חוזרים הביתה, אף אחד לא יזיז אותנו מכאן": דוח חדש חושף את תחושות תושבי העוטף שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר

תמונות של לירון מולדובן

שלוש שנים לאחר אירועי 7 באוקטובר, "הדוח לזקן 2026", שהוצג השבוע בוועידת בן-גוריון הרביעית בנגב, חושף נתונים חדשים על חוויותיהם של תושבי העוטף בתהליכי הפינוי, החזרה הביתה והשיקום.

הדוח הוא יוזמה משותפת של קרן מיראז', המועצה האזורית רמת הנגב ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף תנועת "עתיד לעוטף" ועמותת אג'יק, ונערך על ידי פריזמה נגב.

הסקר שבבסיס הדוח נערך בקרב 1,165 משיבים, בהם 198 תושבי חבל תקומה והעוטף ו-114 תושבים נוספים מהיישובים הסמוכים לחבל. המדגם לא שוקלל ואינו מייצג סטטיסטית את כלל התושבים. הנתונים משקפים את חוויות המשיבים, כאשר חלק מהשאלות הוצגו רק למי שהשירות היה רלוונטי עבורם.
על פי נתוני הדוח, תהליך הפינוי והאירוח לאחר 7 באוקטובר קיבל מהמשיבים ציון ממוצע של 3.83 מתוך 5, בעוד מענקי ההתארגנות והפינוי קיבלו ציון של 3.31.

לעומת זאת, הסיוע בחזרה הביתה קיבל ציון של 2.12 בלבד, כאשר רק 16% מהמשיבים דירגו אותו בציון גבוה של 4 או 5.

פעילות מנהלת תקומה, בהיבטים של שקיפות, קצב העבודה ותיאום עם צורכי התושבים, קיבלה ציון של 2.64. הגעת התקציבים שהובטחו והשפעתם על חיי היומיום קיבלה ציון של 2.75, והתקדמות הבנייה והתשתיות בהתאם לצרכים קיבלה 2.78.

בתחום התעסוקה, הזדמנויות העבודה הנוצרות מתהליך השיקום קיבלו ציון של 2.39. ההנצחה הלאומית לאירועי 7 באוקטובר, תוך רגישות ושיתוף הקהילה, קיבלה ציון של 2.55.

לצד נתונים אלה, מרכזי החוסן ומסגרות התמיכה הקהילתיות קיבלו ציון של 3.61, קליטת תושבים חדשים זכתה לציון של 3.69, והמענה לטראומה ולבריאות הנפש קיבל ציון של 3.70, לעומת 1.91 בקרב המשיבים מהנגב המזרחי.

במסגרת המושב "התלם והגבול - חיים על הגבולות", שהתקיים בוועידה, השתתפה ליאורה בן-צור, חברת קיבוץ עין השלושה וממייסדות תנועת "עתיד לעוטף", שאמה נרצחה בטבח 7 באוקטובר.

בן-צור שיתפה את המשתתפים בסיפורה האישי ובאירועים שחוותה באותם ימים.

"ילדתי יום לפני את הבת השלישית שלי. למחרת אמא שלי נרצחה עם ממתקים בידיים לילדים שלי, כשהיא בדרך אליהם. באותו יום שהשתחררתי מבית החולים, עם תינוקת חדשה, עם צמיד על היד, קברתי את אמא שלי".

בהמשך סיפרה על ההחלטה לחזור לקיבוץ עין השלושה יחד עם משפחתה.

"הסתכלתי על הילדים שלי בעיניים ואמרתי להם: אנחנו חוזרים הביתה, אף אחד לא יזיז אותנו מכאן".

בדבריה התייחסה בן-צור גם להתארגנות האזרחית לאחר 7 באוקטובר ולנסיבות שבהן החלו תושבים לפעול באופן עצמאי למען קהילות האזור.

"חווינו את 7 באוקטובר על בשרנו, והכול קרס. המדינה לא הייתה שם, הצבא הגיע כמה ימים אחרי, הרשויות המקומיות התפרקו. אז קמנו כחברה אזרחית, לא כדי להחליף, חלילה, אף מישהו, אלא כדי לתת גב".

בן-צור היא ממייסדות תנועת "עתיד לעוטף", שהוקמה בעקבות אירועי 7 באוקטובר ופועלת לקידום סוגיות הביטחון, השיקום והצמיחה באזור, לצד שילוב התושבים בתהליכי קבלת ההחלטות הנוגעים לעתיד העוטף.

בסיום דבריה פנתה בן-צור לבני הנוער שנכחו באולם ואמרה:

"אנחנו צריכים לזכור שאנחנו קצת ב-48' עכשיו, בהקמת המדינה. יש עתיד לעוטף".

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה