שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר: 11 רשויות מתריעות על פערים ביטחוניים חמורים, אך מערכת הביטחון אינה מתייחס לפנייה הדחופה
01.11.26 / 12:15
מי אחראי על קבלת ההחלטות בשעת חירום? מי מפעיל את מצלמות הביטחון ביישובים? וכיצד אמורים צה"ל, המשטרה והרשויות המקומיות לתקשר ביניהם כשהמערכות אינן מתואמות? פורום החירום והביטחון של אשכול נגב מערבי פנה בדחיפות לשר הביטחון ולצמרת צה"ל בדרישה להסדיר פערים מהותיים במערך הביטחון האזורי. שמונה ימים חלפו מאז הפנייה, אך לדברי אנשי הפורום, איש מהגורמים שאליהם פנו לא השיב למכתב או יצר עמם קשר - כבר שבועות מאז נשלח.
שלוש שנים אחרי מתקפת 7 באוקטובר, אנשי הביטחון של 11 רשויות מקומיות בנגב המערבי מתריעים על פערים מהותיים בחלוקת האחריות בין גופי הביטחון, בהפעלת מערכות התצפית ובתיאום בין הכוחות בשעת חירום. במכתב דחוף שנשלח ב-11 באוקטובר לשר הביטחון ישראל כ"ץ, לרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, למפקד פיקוד הדרום אלוף יניב עשור ולמפקד פיקוד העורף אלוף שי קלפר, דורשים אנשי הפורום לכנס דיון דחוף ולקבל החלטות מחייבות שיסדירו את הפערים. אלא שלדבריהם, עד כה לא התקבלה כל התייחסות לפנייה.
על המכתב חתום יו"ר הפורום, אסי אלמסי, ממלא מקום ראש המועצה האזורית שדות נגב, בשם פורום החירום והביטחון של אשכול נגב מערבי, שבו חברים מנהלי אגפי הביטחון והקב"טים של 11 רשויות מקומיות. אחת הבעיות המרכזיות שמציגים אנשי הפורום היא חוסר הבהירות בחלוקת האחריות בין צה"ל, המשטרה, פיקוד העורף והרשויות המקומיות. על פי המכתב, ישנן רשויות ששטחן מחולק בין מרחבי משטרה שונים, בעוד יישובים אחרים כפופים לנפות שונות של פיקוד העורף, לאוגדה ולמחוז פיקוד העורף. אחת הנפות אף נמצאת עדיין בהקמה. לטענת אנשי הביטחון, מצב זה מקשה על קבלת החלטות, העברת מידע והפעלת כוחות בזמן אמת. הפורום דורש לקבוע מפת אחריות ופיקוד מחייבת לכל אחת מ-11 הרשויות, שתגדיר במדויק מי אחראי על כל תחום ומי מוסמך לקבל החלטות בשעת חירום.
בעיה נוספת נוגעת למערכות המצלמות והתצפית ביישובי העוטף. במכתב מציינים אנשי הפורום כי בימים אלה מוקמת תשתית מצלמות במימון ובאחריות צה"ל, אך לטענתם, ללא הסדרה של תשתית הצפייה, התחזוקה וכוח האדם הנדרש להפעלתה. המשמעות היא שלצד ההשקעה בהקמת אמצעי ביטחון, טרם הוגדרה באופן מחייב האחריות להפעלתם השוטפת, לתיקון תקלות ולבקרה על תקינותם. גם מערכות הקשר והמידע מעוררות דאגה. לדברי אנשי הפורום, צה"ל, המשטרה, פיקוד העורף והרשויות המקומיות משתמשים במערכות שונות, כאשר בחלקן קיימת כפילות ובאחרות פערים המקשים על יצירת תמונת מצב משותפת. הפורום דורש להסדיר מערך קשר ותדר אחוד בין כלל הגופים, לרבות ערוצי תקשורת חלופיים למקרה של כשל, כדי להבטיח העברת מידע ותיאום יעיל בשעת חירום. במכתב מבקשים אנשי הפורום לכנס בהקדם דיון בהשתתפות משרד ראש הממשלה, צה"ל, פיקוד העורף, משטרת ישראל, גופי הביטחון ונציגי הרשויות המקומיות, ובהם מנכ"לית אשכול נגב מערבי בלה אלכסנדרוב ופרויקטור החירום מושיקו ארז. הדרישה אינה מסתכמת בקיום פגישה, אלא בקבלת החלטות אופרטיביות ומחייבות, תוך הגדרת תחומי אחריות, לוחות זמנים ומנגנוני דיווח.
"הרשויות המקומיות בנגב המערבי הן שותפות מלאות באחריות לביטחון התושבים", נכתב במכתב. "כדי שנוכל למלא את תפקידנו באופן מיטבי, אנו זקוקים למבנה פיקודי ברור, לממשקי עבודה מוסדרים, למערכות טכנולוגיות מתפקדות ולמערכת קשר רציפה, ישירה ואפקטיבית עם כלל גופי הביטחון".
"למרות חומרת הסוגיות שהועלו שמונה ימים לאחר שליחת המכתב לא התקבלה תשובה מאף אחד מהגורמים שאליהם פנו, ואף לא נוצר עמם קשר לבירור הטענות או לתיאום דיון בנושא. שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, כאשר אנשי הביטחון המקומיים עצמם מצביעים על פערים בחלוקת האחריות, בהפעלת אמצעי הביטחון ובתיאום בין הכוחות, מתעוררת שאלה קשה: כיצד ייתכן שסוגיות יסוד הנוגעות ישירות לביטחון התושבים עדיין ממתינות להסדרה, ומדוע פנייה דחופה של נציגי 11 רשויות מקומיות אינה זוכה אפילו למענה?", אומרת בלה אלכסנדרוב, מנכ"לית אשכול רשויות נגב מערבי.
אריאל פלר, יועץ התקשורת של אשכול נגב מערבי: "ניסיתי בעצמי ליצור קשר טלפוני עם דובר צה"ל, אפי דפרין, אך לא נעניתי. שלחתי לו את המכתב גם בוואטסאפ וביקשתי את סיועו בקבלת התייחסות לפנייה, אך גם להודעה הזו לא קיבלתי מענה. זה פשוט לא נתפס. על כל פניה של ראשי רשויות הנגב המערבי שעברו את הגרוע מכל - להענות מייד, בטח ובטח בכל הקשור לפערי ביטחון."
