שנתיים להיעלמות היימנוט קסאו: המשפחה מבקשת עזרה מהציבור
25.02.26 / 10:27
שנתיים חלפו מאז נעלמו עקבותיה של היימנוט קסאו, והכאב של בני משפחתה רק מתעצם. היום (רביעי) יציינו הוריה ואחיה שנתיים להיעלמותה שנתיים של געגוע יומיומי, של לילות ללא שינה ושל שאלות שאין להן מענה. בעוד חודשיים בלבד הייתה אמורה היימנוט לחגוג בת מצווה. במקום ההכנות לחגיגה, בני המשפחה ממשיכים במסע חיפושים מתמשך ומבקשים מהציבור לשתף "אבל אנחנו צריכים את עם ישראל איתנו שיפרסמו, שישתפו, שיזכירו לכולם שהיימנוט נעלמה"
בסמוך למרכז הקליטה ברחוב צה"ל בצפת, שם נראתה לאחרונה, עדיין תלויים שלטים גדולים עם הקריאה: "שנה עברה והיימנוט לא חזרה". היום כבר מדובר בשנתיים. הוריה חולפים לידם כמעט מדי יום. "זה סבל שאי אפשר לתאר", אומרת האם, בלנצ'ו. "כל בן אנוש יכול להבין מה זה כאב של הורה שלא יודע איפה הבת שלו".
פעם התגוררו במרכז הקליטה מאות עולים חדשים מאתיופיה. ריחות תבשילים מסורתיים מילאו את המסדרונות, וקולות ילדים נשמעו מכל עבר. עם השנים עברו מרבית הדיירים לדירות קבע, והמבנה התרוקן. החלטת הסוכנות היהודית לסגור את המרכז לאחר השלמת קליטת רוב יהודי אתיופיה הפכה את המקום לשקט ועזוב כמעט עיר רפאים. עבור משפחת קסאו, המסדרונות האלה נותרו קפואים בזמן.
בצהריים צפויים בני המשפחה לצעוד מגשר המיתרים בירושלים ועד למשרד העלייה והקליטה. הם מבקשים להזכיר לציבור כי היימנוט עדיין נעדרת, וכי עבורם הזמן לא ריפא דבר. "אין לנו שום מידע חדש", אומר האב, טספאי קסאו. בתו הבכורה, ירוס בת ה-20, מתרגמת את דבריו מאמהרית. היא עברה לירושלים ומנסה לבנות את חייה, אך לדבריה הלב נשאר בצפת. הוריה מספרים שהתבגרה מהר מדי מאז היעלמות אחותה.
"לא מאבדים תקווה"
למרות התסכול, ההורים מדגישים כי לא איבדו אמונה. "אנחנו לא נותנים למחשבות של ייאוש להיכנס לראש", אומר טספאי. "אנחנו ממשיכים להילחם עד שנחזיר אותה. מאמינים בהשם ולא מרימים ידיים".
במקביל, המשפחה פועלת יחד עם מתנדבים מקהילת יוצאי אתיופיה להקמת עמותה שתסייע במאמצי האיתור ותגייס את הציבור. "עשינו כל מה שיכולנו במשך שנתיים, ולא התקדמנו בכלום", אומר האב בכאב. "קשה לנו להיחשף ולדבר, אבל אנחנו צריכים את עם ישראל איתנו שיפרסמו, שישתפו, שיזכירו לכולם שהיימנוט נעלמה".
שנתיים אחרי, השלטים עדיין תלויים. התקווה גם היא.
ההורים דורשים שהשב"כ ייכנס לתיק
"שנתיים חלפו ואין שינוי, רק העבירו את החקירה מיחידה ליחידה", הם אומרים. מבחינתם, ההגדרות המשפטיות אינן מנחמות. "מדינה שיודעת להגיע לכל מקום בעולם – לא מצליחה למצוא ילדה שנעלמה בלב עיר גלילית".
מאז יום ההיעלמות הופעלו כוחות גדולים: אלפי שוטרים, חיילים, אנשי חילוץ ומתנדבים סרקו אזורים נרחבים סביב צפת. נעשה שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, ביחידות מיוחדות, בכלבנים, ברחפנים ובמסוקים. במשטרה טוענים כי לא נותר כלי מקצועי שלא הופעל.
החקירה החלה בימ"ר צפון ובהמשך הועברה ללהב 433, בהנחיית המפכ"ל דני לוי, בניסיון להביא "עיניים חדשות". למרות המאמצים, התיק נותר ללא פריצת דרך.
גם אזרחים מן השורה ניסו לסייע. פרס כספי בסך 350 אלף שקלים הובטח למי שימסור מידע משמעותי, ומיסטיקנים ואנשי רוח פנו למשפחה בניסיון לעזור. אך כל אלה לא הביאו לתוצאה.
בתחילת ינואר נפגשו בני המשפחה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בלשכתו נאמר כי המדינה "תהפוך כל אבן" וכי ראש הממשלה ייכנס לנושא באופן אישי. טספאי ביקש כי השב"כ יפעיל את יכולותיו הטכנולוגיות ויסייע בחקירה. לדבריו, מאז חלפו שבועות ארוכים – אך לא התקבלה תשובה נוספת.
לפי גורמי ביטחון, חוק השב"כ מגביל את סמכויות הארגון לאיומים ביטחוניים, והיעלמות של ילדה מוגדרת כאירוע פלילי-אזרחי. לכן, לטענתם, אין לארגון סמכות להתערב. עבור המשפחה, ההסבר הזה אינו מספק.
