חלוקת משק בין הילדים בצורה שווה האם זה אפשרי?

הבן, הוא התובע, מונה לבן ממשיך כדין בשנות ה-70. הוא נרשם בספרי הסוכנות היהודית, אך לא בספרי רשות מקרקעי ישראל. הבת ביקשה, בהליך קודם, להכיר בצוואתה של האם ולקבל צו קיום צוואה, כאשר היא תהיה זכאית למחצית משווי הזכויות במשק. הבן הגיש התנגדות לבקשה לקיום צוואה, ובמקביל הגיש תביעה זו לסעד הצהרתי, לפיו הוא הבן הממשיך והוא הזכאי הבלעדי לרישום המשק על שמו.

הבן טען, כי הוא מונה כדין לבן ממשיך, על אף שרק האב היה חתום על מסמכי הבקשה. בנוסף, ההורים עזבו את המשק והוא התגורר לבדו במשק ועיבד אותו, השקיע כספים רבים במשק וכיסה חובות שונים שרבצו על המשק. זאת ועוד, כאשר הבן מונה לבן ממשיך, לאחותו הנתבעת שולמו סכומי כסף השווים לשווי המשק באותה עת, וסכומים נוספים בהמשך, כך שהנתבעת איננה מקופחת. לבסוף, בשתי הזדמנויות שונות נעשו נסיונות להעביר את המשק ללא תמורה מההורים לבן, אך משיקולי מס נבצרה השלמת ההעברה.

הבת, היא הנתבעת, טענה כי משנפטר האב הזכויות במשק רשומות על שם האם במלואן, ולפיכך היא רשאית לצוות בצוואה את המשק למי שתחפץ. בנוסף, התובע איננו מקיים פעילות חקלאית במשק מזה שנים רבות, דבר שעומד בניגוד להתחייבותו כבן ממשיך. בנוסף, טוענת הנתבעת כי מסמכי מינוי בן ממשיך אינם חתומים כדין, וכי חסרות חתימות ועד המושב והאם המנוחה.

המינהל (רמ"י) טוען כי במקרה דנן לא מולאו הדרישות הקבועות בהוראת אגף חקלאי 55  של המינהל, לפיהן לצורך רישום בן ממשיך נדרשת הסכמת כל אלה- ההורים, הסוכנות והמושב,  והזכויות במשק יועברו לבן הממשיך רק לאחר מות שני ההורים . המינהל טוען כי אין בתיקיו מסמך בדבר מינוי בן ממשיך בנחלה. עם זאת, המינהל הודיע כי אינו נוקט עמדה בסכסוך, והוא יפעל בהתאם להכרעת בית המשפט.

בית המשפט הכריע, כי יש לקבל את תביעת הבן. נקבע, כי הבן מונה לבן ממשיך כדין, וזאת מכיוון שהנוהג בתקופת המינוי היה שרק האב חתום על מסמכי הבקשה. בנוסף, במספר הזדמנויות האם והמושב גילו דעתם כי הבן הוא המוכר כבן ממשיך במשק, וכי המינוי נעשה גם על דעתם.

יש לשים לב שבית המשפט דוחה את עמדת המינהל, לפיה מינוי הבן הממשיך לא הושלם לפי הוראות המינהל, שכן הוראות האגף הרלוונטיות לא היו תקפות בשעת המינוי.

בנוסף, קובע בית המשפט כי הבן הינו בן ממשיך, וזאת על אף שבמועד פטירת המנוחה חל הסכם משבצת דו צדדי- כלומר בין המושב למינהל בלבד, שהסוכנות איננה צד לו ושאיננו מאפשר מינוי בן ממשיך. כך, מכיוון שהסכם המשבצת הדו צדדי עצמו קובע כי התחייבות הסוכנות בעניין בן ממשיך שניתנה טרם כניסת ההסכם הדו צדדי לתוקף הינה מחייבת. מכיוון שכך, גם האפשרות בהסכם הדו צדדי להורות את זהות מקבל המשק על פי צוואה איננה רלוונטית במקרה זה. במלים אחרות, קובע בית המשפט כי ההסכם הדו צדדי, ומכוחו מינוי הבן הממשיך, גוברים על הצוואה.

נושא הורשת נחלות הינו נושא סבוך, ועל אף מגמה כלשהי בפסיקה לפיה ישנו צמצום במעמדו של הבן הממשיך, נראה כי כל מקרה נבחן לגופו ולפי עניינו.

מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי מתאים אצל עורך דין הבקי בתחומי המגזר החקלאי בכדי להימנע מעגמת נפש והוצאות רבות הנובעות מהליכים משפטיים ממושכים בין היורשים.

כתבה של : עו"ד צבי שני - נתיבות , טלפון: 08-9943353

[email protected]