זינוק במחירי הקרקעות לגידול הקנאביס

שינויים ועדכונים חדשים במערך גידול הקנאביס הרפואי, החלו להתקבל הקלות בהגבלות הקיימות על השימוש בצמח

בחודשים האחרונים העניקה המדינה היתרים לעשרות מגדלים להקים חוות לגידול קנאביס ובכך יצרה הקלות על המגדלים בכדיי ליצור שינוי בתחום החקלאות ולהביא את החקלאים במקום לקריסה להצליח דרך הענף החדש הצומח בארצנו. , מהלך זה עשוי להשפיע על מחירי הקרקעות שלא היה להן כל ערך, ובכך יקפצו עלותם במאות אחוזים. "בישראל ישנם שמונה מגדלי קנאביס רפואי, ובחודשים האחרונים קיבלו 42 מגדלים נוספים היתרים להקמת חוות גידול", אומרת בריאיון לוואלה! נדל"ן, עו"ד חגית ויינשטוק, המייצגת עשרות מגדלים שקיבלו וחלקם עדיין ממתינים לאישורים להקים חוות גידול קנאביס

עו"ד חגית ויינשטוק מנהלת  מאבק ממושך מול ממשלת ישראל,  לצורך קבלת הרישיונות וההיתרים עבור החקלאים. "המהלך של קבלת ההיתרים הוביל לצמיחה בביקושים לשטחי הגידול, כך שמחירי הקרקעות יאמירו בצורה דרמטית", היא אומרת. ויינשטוק מסבירה: "אם פעם היו משכירים קרקע חקלאית תמורת 2,000 שקל לדונם לשנה במרכז הארץ או באזור השרון, היום מדובר בסכום שמגיע כמעט ל-3,000 שקל לדונם לחודש בפריפריה"

עבור החקלאי מדובר בהכנסה קבועה של 3,000 שקל לדונם לחודש, כך שאם יש צורך בחמישה דונם להקמת חוות גידול - מדובר בהכנסה של כ-15 אלף שקל בחודש לקיבוץ

?רוצים לדעת אייך ניתן להקים חוות גידול 

חקלאים בעלי קרקעות פרטיות במושבים יכולים לבצע את אותו המהלך, ובלבד שיהיו שותפים בשיעור של 26% ומעלה עם החברות המבקשות להשקיע במחקר, בפיתוח ובגידול הקנאביס .

קיבוצים המחזיקים בתכניות בניין עיר (תב"ע) לחקלאות ותעשייה בשטחם מתקשרים עם חברות מחקר ופיתוח על מנת להקים מפעלים למחקר, גידול וממכר קנאביס רפואי. זאת על ידי שותפות מלאה בחברה, ומבלי לעבור על חוק ההתיישבות של משרד החקלאות, הקובע כי קיבוצים אינם יכולים "לספסר" באדמותיהם - אלא אם הם שותפים לחברה ששוכרת את הקרקעות.

החברות, המורשות לפעילות זו, שוכרות את הקרקעות מהקיבוצים ומשלמות סכום חודשי פר דונם, לאחר האישור הן מייצרות השבחה של ערך הקרקעות על ידי הקמת מפעלים וחממות. כך  הקיבוץ יכול לקבל דמי שכירות וליהנות מהשבחת הקרקע, והחברות מרוויחות מהמחקר והפיתוח ומממכר הקנאביס הרפואי. גם.

על פי הרפורמה, רק חקלאי בעל קרקע חקלאית עם אישור זכויות בקרקע יכול להגיש בקשה להיתר. לכן משקיעים חוברים לחקלאים ומגישים בקשה משותפת למשרד הבריאות לקבלת רישיון. זאת רק לאחר שקיבלו אישור ממשרד החקלאות שהם לא עוברים על חוק ההתיישבות, כל עוד לחקלאי יש מינימום של 26% שותפות בעסק

הקמת חממות בקיבוץ רוחמה 

דודי גבאי מנהל עסקי של חברת קאנומיקס טוען "שזוהי תחליתה של חקלאות חדשה " הוא מוסיף  "גם הקיבוץ הבין את זה ותמך לאורך הדרך בקבלת רישיונות להקמת חוות לגידול קנאביס, וכך הקמנו את חברת RCK - שיתוף פעולה עסקי של הקיבוץ, חברת קאנומיקס (חברת מחקר ופיתוח בתחום הקנאביס הרפואי) ומעבדות קטיף. מטרת החברה לפתח וליצור את הזנים הרפואיים בחממה ובית גידול בקיבוץ, כמובן בהתאם ולטובת המטרות הרפואיות שהחוק דורש

חברת קאנומיקס, העוסקת במחקר בקנאביס רפואי בחמש השנים האחרונות; ועמותת מעבדות קטיף, שלה רישיונות למחקר בקנאביס והיא מבצעת בדיקות של חומרים שמזיקים לצמח

"הרגולציה הישראלית היא היחידה בעולם שפועלת בצורה מדיקלית (רפואית – ה.צ), כלומר אי אפשר לגדל קנאביס לטובת הנאה אלא רק לריפוי; ומהסיבה הזאת, לצד מערך הגידול ויכולות מחקר הפיתוח בישראל, העולם נושא את עיניו אלינו. כך אפשר לייצר קשרים עסקיים בחו"ל, להגדיל את הייצוא, להכניס למדינה מיליארדים ולאפשר לחקלאים לעסוק בחקלאות בין-יבשתית

"באופן אישי, אני מרגיש שאני חלק ממהפכה אמיתית ונכונה, אשר כל ייעודה הוא עזרה ותמיכה בחולים", טוען גבאי , "אני קם כל בוקר בשמחה גדולה שיהיה באפשרותי לסייע ולעזור. חוץ ממבנים ישנים שייהרסו ובמקומם ייבנו חממות חדשות, לצד חידוש מבני המשק ודרכי הגישה מעבר למטרה הכלכלית, התחושה היא שאנחנו פונים לכיוון חדש ומאתגר