מבקר המדינה: סכנה למתקפה על יישובי עוטף ירושלים וקו התפר, בדומה ל-7 באוקטובר

ביישובי חבל לכיש מתריעים כבר שנים על חדירות בלתי פוסקות של מסתננים משטחי יו״ש, תופעה הממחישה כשל מתמשך במערך האבטחה והשליטה. כעת מקבלות האזהרות חיזוק רשמי

מהדוח עולה כי מתוך מאות קילומטרים של תוואי קו התפר, רק כ־61% כוללים מכשול פיזי. באזורים אחרים קיימות פרצות משמעותיות המאפשרות תנועה חופשית ללא בידוק. כך למשל, בקטעים באורך של 11 ק״מ ו־6 ק״מ אין כלל מכשול, מצב המהווה סיכון ביטחוני חמור ומאפשר חדירת גורמי טרור.

ליקויים נוספים כוללים היעדר תפיסת הפעלה מוסדרת למעברים, אי־יישום החלטות ממשלה מרכזיות בנוגע לאזרוח המעברים, והיעדר מענה מספק מצד השב״כ להנחיות מקצועיות. חרף החלטת ראש הממשלה כבר בשנת 2005 – עד היום לא אוזרח ולו מעבר אחד בגזרת עוטף ירושלים.

עוד קובע המבקר כי המשטרה פועלת מזה כ־20 שנה ללא תפיסת הפעלה סדורה, וכי הפיקוד במעברים אינו קבוע. מתוך 16 מעברים, רק שניים מנוהלים בידי מפקדים שהוסמכו לכך. מצב זה יוצר פערים חמורים באבטחה ובתיאום בין צה״ל, המשטרה, מג״ב והמאבטחים האזרחיים.

במישור המבצעי צוין כי כוחות מג״ב הוסטו ממשימות ביטחון שוטף בגזרה לטובת משימות אחרות, באופן שפוגע במענה לאורך קו התפר. בנוסף, פערי דיווח בין צה״ל למשטרה על אירועי הסתננות מעידים על טיפול חלקי ולא מתואם.

הביקורת מצביעה גם על פערים בתשתיות, מחסור בכוח אדם, ליקויים באמצעי הבידוק וכשלים בתיאום בין משרדי הממשלה. כך למשל, פתיחת כביש השיקוע במעבר קלנדיה עוכבה בשל מחלוקות בין משרד התחבורה למשטרה.

בין המלצות הדוח: השלמת תוכנית אזרוח המעברים, קביעת תפיסת הפעלה ברורה למשטרה, שיפור שיתוף המידע המודיעיני בין כלל הגורמים, והקמה מיידית של מכשולים באזורים בהם קיימות פרצות. כמו כן, נדרשת בחינה מחודשת של תוואי המכשול בהתאם לאיומים העדכניים.

בתגובה לדוח מסרה תנועת רגבים כי אף שהביקורת מבורכת, היא עוסקת בשוליים של הבעיה. לדבריה, קו מגע ייפרץ תמיד, ואין די בעיבוי גדרות ומכשולים. הטרור, לטענתם, אינו מתחיל בגדר אלא בנסיגה מהמרחב, בהיעדר משילות, באכיפה לקויה ובהשתלטות בלתי חוקית על קרקעות. הפתרון, לשיטתם, טמון בשליטה בשטח, בנוכחות צבאית ואזרחית, בהתיישבות ובמשילות – ולא בניסיון מתמשך לסתום פרצות מבלי להתמודד עם שורש הבעיה.