91% מתושבי העוטף תומכים בחוק הנצחת 7 באוקטובר – ודורשים להיות שותפים לעיצובו

סקר רחב היקף של תנועת "עתיד לעוטף", בליווי מחקרי של ד"ר אורי רוסט ממכללת ספיר ובהשתתפות למעלה מ-1,300 משיבים, מצביע על תמיכה רחבה בחוק לצד דרישה ברורה לעגן בו מנגנוני שיתוף ציבור, שקיפות, תקציב קבוע וקבלת החלטות שמחוברת לקהילות שנפגעו.

תנועת "עתיד לעוטף" מפרסמת היום את ממצאי דוח עמדות הציבור בעוטף ביחס להצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) - 7 באוקטובר, התשפ"ו-2026. הסקר נערך באמצעות שאלון דיגיטלי בליווי מחקרי של ד"ר אורי רוסט, מרצה במכללת ספיר, והופץ במשך כשבוע בקרב תושבי העוטף. בסקר השתתפו למעלה מ-1,300 משיבים, רובם מיישובי חבל תקומה ורשויות העוטף.

ממצאי הדוח מצביעים על תמיכה ציבורית רחבה בהסדרת תחום הזיכרון וההנצחה בחקיקה, לצד דרישה ברורה לכך שהתהליך יתבצע בשיתוף הקהילות שנפגעו באופן ישיר, ולא כמהלך מוסדי המנותק מהשטח.

מהנתונים עולה כי :

• 91.3% מהמשיבים סבורים כי חשוב או חשוב מאוד להסדיר בחוק את זיכרון, מורשת והנצחת אירועי 7 באוקטובר.

• 71% תומכים בעיגון מנגנון קבוע של שיתוף ציבור עם תושבים, משפחות, שורדים ונציגי קהילות שנפגעו כחובה מפורשת בחוק.

• 79.2% סבורים כי החלטות הנוגעות לשימור, שינוי או הריסה של מבנים שנפגעו ב-7 באוקטובר צריכות להתקבל בהובלת תושבי היישוב או בשילובם בתהליך קבלת ההחלטות.

• 85.2% מהמשיבים מעדיפים כי סיורי הנצחה וחשיפה בעוטף לאחר 7 באוקטובר יתקיימו בהובלת תושבי העוטף או בשילובם.

• 89.4% מהמשיבים סבורים כי חשוב לשלב את אירועי 7 באוקטובר בתוכנית הלימודים ובמערכת החינוך בישראל בשנים הבאות.

עוד עולה מהדוח כי הציבור מעניק חשיבות רבה במיוחד לתיעוד ושימור עדויות, מסמכים וחומרים היסטוריים (77.8%), בפער ניכר מהאפשרות של הנחלת מורשת וגבורה לדורות הבאים (51.3%). הנתונים משקפים תפיסה שלפיה ההנצחה אינה עוסקת רק בעבר, אלא גם באמת היסטורית, באחריות לעתיד הקהילות שנפגעו ובחיבור מתמשך לשטח.

על בסיס ממצאי הדוח קוראת תנועת "עתיד לעוטף" לחברי הכנסת לעגן בנוסח החוק מנגנונים ברורים שיבטיחו כי הזיכרון הלאומי לא יעוצב מעל ראשן של הקהילות שנפגעו. בין היתר, התנועה קוראת לקבוע בחוק תקציב בסיסי וקבוע לפעילות הגוף שיוקם; חובת שקיפות, פרסום פרוטוקולים ודיווח שנתי לציבור; הקמת ועדות משנה מקצועיות בתחומי חינוך ומורשת, תיעוד ועדויות, אתרי הנצחה ושיתוף ציבור; קביעת רוב מיוחד בהחלטות מהותיות הנוגעות לעיצוב הזיכרון, אתרי ההנצחה והמוזיאון; וחובת שיתוף ציבור סדורה, לרבות במסגרת עבודת ועדות המשנה.

לדברי אהד כהן, מנכ"ל תנועת "עתיד לעוטף"

"הנתונים מראים בצורה ברורה: תושבי העוטף רוצים חוק הנצחה ממלכתי ל-7 באוקטובר, אבל לא מוכנים שהזיכרון הלאומי יעוצב בלי הקהילות שנשאו את המחיר הכבד ביותר. המטרה שלנו היא לא לעכב את החוק - להפך. אנחנו דוחפים לקידומו ולהשלמתו עוד לפני פיזור הכנסת, אבל דווקא בגלל חשיבותו ההיסטורית הוא חייב להיות חוק ראוי, מחובר לשטח ונאמן לאנשים, לקהילות ולסיפור של 7 באוקטובר. לשם כך נדרשים תקציב קבוע, שקיפות, ועדות משנה מקצועיות, מנגנוני שיתוף ציבור וקבלת החלטות אחראית בהחלטות מהותיות."

הדוח יועבר לחברי הכנסת ולגורמים העוסקים בקידום הצעת החוק, בצירוף המלצות לתיקונים בנוסח החוק, במטרה להביא את עמדות תושבי העוטף והקהילות שנפגעו אל מרכז הדיון הציבורי והפרלמנטרי.

עתיד לעוטף היא תנועה אזרחית-אזורית וא-מפלגתית הפועלת מתוך קהילות העוטף במטרה להבטיח שהשיקום, הפיתוח ועיצוב עתיד האזור ייעשו יחד עם התושבים ולא מעל ראשם.