בן 11 מצא פסלון (צלמית) ייחודי בן 2500 שנה באזור נחל הבשור
אלדה נתנאל
09.03.21 / 20:32
להאזנה לתוכן:
צבי בן דוד, בן 11 תושב באר שבע, טייל עם בני משפחתו לפני כשבועיים באזור נחל הבשור בצפון הנגב, במהלך הטיול הוא נתקל בחפץ מפתיע, כאשר הרים אותו, הוא הבחין שמדובר בפסלון עשוי חרס, בדמות אישה.
אימו, מרים בן דוד, מורת דרך במקצועה, הבינה שמדובר בממצא עתיק וחשוב, ויצרה קשר עם רשות העתיקות. מדובר בפסלון (צלמית) ייחודי ונדיר, עשוי חרס - באוצרות המדינה ידוע רק על צלמית אחת הדומה לזו שנחשפה.
הפסלון שנמצא הצלמית הוכנה בתבנית, והייתה בשימוש במאות ה- 6 – 5 לפנה"ס - בסוף תקופת הברזל או בתקופה הפרסית (סוף ימי בית ראשון או תקופת שיבת ציון). אורכה 7 ס"מ ורוחבה 6 ס"מ.
הפסלון בדמות אישה, עטויה בצעיף, המכסה את צווארה וראשה, תווי פניה סכמטיים ואפה בולט. חזה האישה חשוף, וידיה משולבות מתחת לחזה.
-
לדברי הארכיאולוג אורן שמואלי ואוצרת תקופת הברזל והתקופה הפרסית ברשות העתיקות, דבי בן-עמי,
"צלמיות חרס בדמות נשים חשופות חזה מוכרות בארץ מתקופות שונות, גם בתקופת בית ראשון. הן היה שכיחות בבתים ובכל מרחב החיים, בדומה לחמסה של היום, ושימשו, כנראה, כקמיעות להגנה, למזל ולשפע. צריך לזכור שבעת העתיקה, מדע הרפואה לא היה מפותח: התמותה בקרב תינוקות וילדים היתה גבוהה מאד – כ-שליש מהתינוקות שנולדו לא שרדו. לא תמיד הייתה מודעות להגיינה, וכמובן שלא היו טיפולי פוריות. בהיעדר רפואה מתקדמת, החשיבות של קמיעות כמקור לתקווה ולפנייה לעזרה היתה מרכזית".
הצלמית הועברה למחקר באוצרות המדינה, לאחר שאימו של צבי, מרים בן דוד, שהיא מורת דרך במקצועה, הבינה כי הממצא עתיק וחשוב, והם דיווחו על הימצאו.
"מעשה האזרחות הטובה של צבי ומשפחתו, יאפשר לנו להבין טוב יותר את מנהגי הפולחן שהיו נהוגים בתקופת המקרא, ואת הצורך האנושי הטבוע באדם בייצוג חומרי של דמויות אנושיות", אמרו החוקרים.
