לרגל חג האוטיסטים הבינלאומי - ראיון אישי עם סמל גיא אילון תושב שקף

סמל גיא אילון, בן 21, המתגורר במושב שקף, משרת בלוגיסטיקה בגדוד 50 של חטיבת הנח״ל.
בגיל 4 אובחן גיא בתסמונת אספרגר. תסמונת זו מאופיינת בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות, יצירת מערכות יחסים ופירוש הבעות פנים.

גיא מתגורר במושב שקף עם משפחתו, יש לו שלושה אחים גדולים- גור (25), גלעד (24), וגונן (21). ואח אחד קטן- תומר (19). אביו של גיא, גדי הוא אגרונום ואמו, תמי היא מורת דרך.

״אספרגר מתבטא בקושי שיש לי להבין אוטומטית קודים חברתיים, ניואנסים. אם בסיטואציה נתונה מסבירים לי מה תקין ומה לא תקין, מה מקובל ומה לא מקובל אז אני יכול ללמוד וזה הודות לשכל״, מספר גיא ומוסיף: ״לפעמים אני בא לכתוב הודעה, משהו שאני חושב לרגע שהוא מצחיק ואז אני מבין שלכתוב את זה לא יועיל. היום אני גאה בעצמי שאני יודע לעשות הפרדה והבדלה".

עד גיל שנתיים, חווה גיא רצף ארוך של דלקות אוזניים ואחרי שטיפלו בהן, ראו שהוא עדיין לא מתחיל לדבר, כמצופה מילד בגיל הזה. לאחר שהגיעו עמו לקלינאית תקשורת, קיבלו המלצה לגשת לאבחון. לפני האבחנה היה ברור לאמא של גיא שהוא צריך להתחיל לדבר. רבים אמרו לה שאם ילד לא מתחיל לדבר עד גיל 4, הוא יחווה קשיים בהתפתחות בעתיד.

גיא מספר שהוא מגיע מבית עם חינוך מאוד פתוח, אז מראש היה ברור להוריו שיעזרו לו להיות עצמאי. ״ההורים שלי הבינו שיש לי את הפוטנציאל להתפתח ולהגיע בחיים למקומות רגילים לחלוטין. הגישה בבית הייתה לפעול בכל הכוח כדי שזה יעבוד. זה החינוך שהם קיבלו בבית, והעבירו אותו גם אליי ואל אחיי״.

אמו של גיא התעקשה שהוא תמיד יישאר במסגרות של חינוך רגיל, החל מהגן ועד סיום כיתה י״ב. לאורך כל הדרך הציעו לה להביא את גיא לחינוך מיוחד והיא סירבה בטענה שגיא צריך ללמוד להתמודד עם סביבה רגילה כי זו הדרך היחידה שבה יוכל להתפתח, ואכן כך היה.

ההורים של גיא בחרו לשקף לו את קשייו וייחודיותו לאורך כל חייו. ככל שעברו השנים גיא החל לשאול יותר, וכך גם להבין יותר.

באיזה שלב בחיים הבנת שיש בך משהו שונה?
״לא הייתה נקודה ספציפית, זה תהליך. אם אני צריך להצביע על זיכרון שחקוק אצלי, מדובר בכיתה ח׳, כאשר עברתי לבית הספר ״שער הנגב״, בפעם הראשונה נזרקתי לבד למים העמוקים. ביום הראשון ללימודים נעמדתי מול הכיתה והסברתי להם שאני גיא, ויש לי תסמונת אספרגר, אמרתי גם שאם למישהו יש שאלה אני יותר מאשמח לענות״.

האם זה שאתה מדבר על תסמונת האספרגר בפתיחות עוזר לך להתמודד עם זה יותר בקלות?
״חד משמעית, ככה הסביבה יודעת איך לאכול אותי, זו הדרך שלי לתעל את השונות למקומות חיוביים״.

גיא מתגורר במושב שקף, שמונה בסך הכל 54 משפחות. ״אני גר במקום רחוק, שזה גם לטובה וגם לרעה. זה אזור שקט עם המון טבע והרבה מהרגעים שלי בילדות ביליתי בלחזור מבית הספר, לקחת תיק, אוכל, מים וללכת לטייל ברגל בכל האזור. זה מושב טוב מאוד״. גיא מספר שהמושב מנחיל בך ערכים. ״רובנו הולכים לשנת שירות, לנח״ל, לגרעינים, כולנו הולכים ביחד, זה לגמרי חלק מהחינוך במושב״.

גיא התחיל את דרכו בתנועת הנוער בני המושבים שהובילה אותו לגרעין נח״ל עוד בכיתה ד׳.

מה גרם לך ללכת לתנועת הנוער ומשם לגרעין?״
״כשהייתי ילד קטן לא היו לי הכי הרבה חברים, היה לי חבר אחד טוב לחיים. ואז, בכיתה ד׳ הצטרפתי לתנועת בני המושבים בתור חניך, ובכיתה ט׳ התחיל סיפור האהבה שלי עם התנועה. עברתי תהליך מטורף״.

האם אתה חושב שהתנועה עיצבה אותך והכינה אותך לצבא?
״לאחר שיצאתי לקורס פעילים, והתחלתי להדריך בטיולים, הרכז ראה שיש לי נקודות חזקות- יש לי ידע כללי ממש רחב. הוא בחר להבליט את הידע שלי אל מול כל החניכים במועצה. זה רק נתן לי במה להמשיך להתפתח. עד שסיימתי י״ב ידעתי בוודאות שאני הולך לשנת שירות בגרעין, כבר היה לי מעגל חברים מאוד רחב, והתפתחתי משמעותית בתור בן אדם״.

לאחר כיתה י״ב החליט גיא לצאת למסלול גרעין נח״ל.  מסלול הגרעין מורכב משלושה שלבים מרכזיים: השלב הראשון, הוא שנת שירות אשר במהלכה גרים כקבוצה בקומונה ומתנדבים במסגרות רבות. לאחר מכן, מגיע השירות הצבאי שבמסגרתו משתבצים לתפקידים השונים. לבסוף, מגיע פרק משימה שהוא פרק משותף לחברי הגרעין בו עובדים למען הקהילה. ״המסלול כיום לוקח חבר׳ה משנת שירות, שמקדישים חלק מהשירות הצבאי שלהם לחינוך ולהעלאת מוטיבציה לשירות משמעותי וגיוס קרבי״, ועל הדרך שלו מספר, ״באתי עם מוטיבציה גבוהה, עשיתי טירונות 02 ועכשיו אני בלוגיסטיקה בגדוד 50 בחטיבת הנח״ל, אני הולך עם התפקיד שלי עד הסוף״.

איך אתה מסתדר עם האנשים בצבא, האם אתה מקבל את התמיכה והעזרה שאתה זקוק לה?
״פה ביחידה אני מרגיש מצוין, אלו האנשים הכי טובים שיכולתי לבקש להעביר איתם את השנה ושמונה חודשים של השירות שלי לפני פרק המשימה. האנשים פה עוזרים לי בכל מה שאני צריך, המפקד שלי יודע לתת לי מענה ולתמוך״.

בעוד כשבועיים גיא עתיד לסיים את שלב השירות הצבאי ולצאת לפרק המשימה.

איך אתה מרגיש לקראת פרק המשימה?
״בעיקר בשביל זה התגייסתי. אני מאוד מאמין בכוח שיש לנו בזמן פרק המשימה, להגיע למלש״בים, תלמידי כיתה י״ב, ולנצל את הרגעים האחרונים של סוף התיכון כדי להטמיע בהם את הערכים שאני גדלתי עליהם בתנועה. זה עושה לי חם בלב״.

לסיום, יש לך מסר שתרצה להעביר לילדים עם קשיים חברתיים ועתידים להתגייס לצה״ל?
״אני חושב שלתת מעצמך זה חשוב. גם לילדים עם קשיים חברתיים יש הרבה מה לומר, ולפעמים לאנשים קשה להקשיב. הצבא הוא אחד המקומות שהם יכולים להשמיע בו את הקול. יש יחידות בצבא שיודעות לתת מענה לחבר׳ה עם אספרגר. גם אם יש כאלו שנתנו להם פרופיל 21, נפתחת בפניהם האופציה לצאת ולהתנדב. הכי חשוב זה להיתמך באנשים, כי לא משנה לאן בצה״ל תגיעו אתם תמצאו מישהו שתוכלו להישען עליו״.