בימים כאלה אי אפשר שלא לתהות - מה היה קורה אם הייתה נפסקת גם אספקת המזון?

כאוס

אין צורך לדמיין לפרטי פרטים מה היה קורה אילו אספקת המזון הייתה נפסקת בארץ, מה שבטוח זה לא היה טוב. כשלאנשים אין מה לאכול הם לא בוחלים באמצעים. לא משנה אם יש לך חסכונות או לא כשאין מאיפה להשיג אוכל- חוקי המשחק משתנים.

מערכת התשתיות שבנינו בתחום המזון היא כזאת שחברות יכולות להפוך להיות מונופול ועם הכוח הזה של החברות מגיעה גם האחריות להאכיל אלפי ולפעמים עשרות אלפי פיות ביום. אותו מונופול כבר לא חייב להיות באותו מקום מגורים- הוא יכול לספק מזון מהצד השני של כדור הארץ שם חלות על המזון הגבלות שונות והוא נתון למשטר שונה של חוקים.

יש יותר מתרחיש אחד שבו חברת המונופול לא יכולה להמשיך לספק את הסחורה

תרחישים רבים יכולים לקרות אשר יפגעו בחברה המספקת את המזון- וירוס קטלני כמו שקורה עכשיו באופן עולמי, גם מלחמות הם לא דבר נדיר- מערכי הכוחות משתנים כל הזמן.

עצם העובדה שאנו קונים מזון שמיוצר במקומות כאלה מביעה אמון שהכל יהיה בסדר למרות שאף חברה לא יכולה להבטיח את זה וזה כולל את המדינה שלכם, במצב כזה גם החברה הכי גדולה בעולם נשארת אבודה וללא יכולת תנועה.

2-3 דורות אחורה המציאות הייתה שונה לגמרי

חוקי המשחק השתנו, הרי פעם לכולם הייתה גינה שהייתה מספקת להם אוכל להישרדות בסיסית. זה היה ידע ששייך לנחלת הכלל ועובר בין סבא לבן לנכד. אם הייתי קונה אוכל זה היה בדרך כלל מהחווה ליד או גג בקצה של העיר אבל ידעת והכרת את הבן אדם שממנו אתה קונה. 

ישנן מדינות או אזורים ספציפיים שעדיין מנסים לשמר את גינת הירק הפרטית של כל אחד.  מעבר לתחביב נחמד וממלא זה דבר אשר באמת נחוץ להישרדות ולמצבי קיצון.

מצד אחד התקדמנו מצד שני הלכנו אחורה

היום בעזרת הטכנולוגיות הקיימות האדם מצליח לגדל סוגי מזון למשך זמן ארוך בהרבה ובכמויות גדולות בהרבה למטר מרובע ממה שהיה בעבר כאשר העבודה הייתה מתבצעת בעזרת כוח אדם בלבד.

גידול ירקות ניתן גם בחללים סגורים ללא אור שמש - בתכלס אם תחשבו על זה, זה אדיר.

שלא נדבר על מערכות אוטונומיות ששולטות מתזמוני הכמויות מים ומערכות טמפרטורה וכמות אור או שינויים גנטים במבנה הצמח.

אז בשתי מילים על הגידול של היום - הכל אפשר.

מצד שני- איכות הירקות בגידולים התעשייתיים הגדולים ירדה, טעם הירקות והפירות שונה ומשתמשים בהרבה יותר חומרי הדברה וריסוסים כדי לייצר בכמויות כאלה. בנוסף, התקשורת הבין אישית אבדה בין החקלאי ללקוח דבר המשפיע על התקשורת האנושית הכללית.

ובכל זאת תלויים

כל הידע והיכולת הזאת ואנחנו עדיין תלויים בחברות מהצד השני של העולם כדי לגדל לנו אוכל? משהו פה לא מסתדר לי.

כן הכל בסוף זה חישוב של עלות, אבל זה לא תפקידה של הטכנולוגיה? לצמצם את זה?

ומה בדבר הידע? פעם הוא היה שייך לכולם, היום אנחנו משאירים לאנשים מהצד השני של העולם לגדל לנו את האוכל ואיך עושים את זה הכי טוב ובסוף יוצא שהם מחליטים מה להכניס לנו לפה.

אבל מה עושים בתכלס

התשובה ברורה בעיני, לוקחים בחזרה את מה ששייך לנו. מחזירים לעצמנו את הידע ואת השליטה על הדבר הבסיסי הזה שנקרא מזון.

בתכלס לרוב זה מתבטא בעבודה בגינה .

זה יכול להתחיל בכמה ערוגות בודדות או בחממה ביתית. אפילו עציצים במרפסת דרומית יכולים לעשות פלאים.

חממות ביתיות - לגדל ירקות כל השנה באיכות מעולה

השילוב הנכון בין טכנולוגיה לחקלאות בעיניי היא חממה ביתית.

חממות ביתיות מאפשרות בקרה ושליטה ברמה גבוהה ובכך משמשות כמעבדת ניסויים שם מתאפשרת למידה והעמקה.

לחממות ביתיות יתרונות רבים כגון: שליטה בטמפרטורה, שליטה בכמות האור, מניעה של חרקים ומזיקים לא רצויים ועוד.

חממה ביתית ושטח גינה קטן יכולים בהחלט לספק אוכל למשפחה שלמה סביב השנה.

קבוצה מעניינת של אנשים שמתעסקת בגידול בחממות ביתיות היא טבעלו שמציעה גם הדרכות והמון ידע משותף - כדאי להיות חברים שלהם.

לקחים מהקורונה - הגינה והחצר עושים לנו טוב אז למה לא לבלות שם?

על אף שתקופת הקורונה הינה תקופה לא פשוטה, מסוגרת יותר, עם הרבה הגבלות ופחד באוויר הרבה אנשים ומשפחות מנצלות את הזמן הזה כדי לעבוד ולטפח את הגינה הפרטית שלהם. כדאי להזכיר - בעזרת הקורונה הבנו שעבודה בגינה עושה לנו טוב, התקרבות לטבע מכניסה שלווה ופריחה לחיים ועושה טוב גם לנפש וגם לגוף.

אז בואו לא נמהר לחזור לחיינו הקודמים, למירוץ הזמן ושגרה ללא שאילת שאלות ואולי נתחיל משהו חדש וטוב, בריא, שמח, ממלא ומחייה בהרבה מובנים.