כינוס חירום בחקלאות בצל משבר הקורונה: "לא צפוי מחסור במזון טרי לקראת פסח"

השבוע התקיים כינוס חירום בחקלאות במעמד שר החקלאות וביוזמת מרכז המועצות האזוריות. בכינוס השתתפו ראשי המועצות האזוריות, ראשי האירגונים החקלאיים, מועצות הייצור החקלאי, התנועות המיישבות. שי חג'ג' יו"ר מרכז המועצות האזוריות ציין בכנס כי על מנת להבטיח את המזון הטרי בישראל יש להסתמך על תוצרת מקומית ולא על ייבוא וכי יש להגדיל את המכסות לחקלאות "החקלאים יכולים להגדיל את התפוקה המקומית ולצמצם את התלות בייבוא. נבנה יחד מדיניות תוצרת חקלאית שתבטיח את ביטחון המזון הטרי בישראל מהיום והלאה".

בסקירה הציג את הנתונים הבאים:

✓ עוף: צריכת העוף בישראל מבוססת על ענף הלול הישראלי – לא צפוי מחסור.

✓ ביצים: בכל יום צורכים בישראל 6 מיליון ביצים, בפסח אנו רואים תוספת של 20% לצריכה היומית. צפוי להגיע משלוח מספרד עם כ 65 מיליון ביצים לקראת החג, וכרגע הצפי שהמשלוח יגיע כמתוכנן.

✓ פירות וירקות: המחסור היחידי שאליו יש להיערך הוא בפירות הדר. המחסור צפוי משום שאין עובדים לקטיף, הפירות נרקבים על העצים.

✓ דגים: בשל הייבוא המצומצם ומשך השהייה הממושך של הובלה ימית, יש קושי בשיווק דגים טריים שמקורם לא במדגה הישראלי.

בשל קשיי ההובלה הימית, צפויה עליית מחירים משמעותית בתחום. על פי הערכות, קילו סלמון שכיום נמכר ב60 ₪ עשוי להגיע עד טווח של 90-120 ₪ לקילו. בענף הדגים צופים אפשרות למחסור בדגים טריים אחרי חג הפסח. על פי בכירי הענף, יש אפשרות להגביר את התפוקה המקומית, אך את התוצרים אנחנו נראה בעוד שנתיים.

✓ בקר: ענף הבקר ערוך לספק את התצרוכת הישראלית בחצי שנה הקרובה. ייתכן מחסור לאחר מכן אם לא יהיה ייבוא.

✓ חלב: הרפתות הישראליות מייצרות את כל תצרוכת החלב, ואין מחסור. הרפתנים מבקשים להגדיל את מכסות החלב, ולייצר יותר, כדי ״לא ללכת על הקו האדום״, וכך גם תהיה האפשרות לייצא ולסייע למדינות שכנות שעלולות להיקלע למשבר.

ענף החלב מוגדר מפעל חיוני ובענף נערכים לפתרונות במידה ועובדים ייאלצו להיכנס לבידוד (רפתנים, נהגים תובלה ועובדים במחלבות ובמפעלים).

״מהמשבר הזה- נצמח. ישראל צריכה להגדיל את אמצעי הייצור המקומי כדי להבטיח את ביטחון המזון. מדינת ישראל צריכה לצמצם את התלות בייבוא. המשבר הזה שבעיצומו אנחנו נמצאים, רק מוכיח עד כמה צדקנו. ננהג באחריות, ניערך בזהירות ונעשה הכול כדי להבטיח את אספקת המזון החקלאי לתושבי ישראל.", סיכם שי חג'ג', יו"ר המועצות האזוריות.

ח"כ אלון שוסטר אמר גם: "מאה שנה לאחר מותו של יוסף טרומפלדור, איש החקלאות, ההתיישבות והביטחון, לא השתנו העקרונות הבסיסיים עליהם עמדו האבות המייסדים של הציונות: חברה יהודית משגשגת תתקיים כאן אך ורק אם תתבסס כחברה יצרנית, המקיימת את עצמה ויודעת לספק את צרכי הקיום שלה."

אלי שריר, מנכ"ל ארגון מגדלי הדגים בישראל: "משבר הקורונה מחייב את מדינת ישראל לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לתלות שלה ביבוא. אנחנו לא יכולים לבסס את ביטחון המזון שלנו אך ורק על ייצור מקומי, אך מדיניות שגורסת שניתן לייבא הכל ואין הצדקה לקיום חקלאות ישראלית, היא מדיניות חולה. לישראל יש חובה לשמר ולהגדיל את כושר הייצור המקומי שלה בדיוק לאירועי קיצון מסוג זה. אני קורא לממשלת ישראל לקבוע 'מספרי ברזל' של תוצרת חקלאית מקומית שיבטיחו את ביטחון המזון של אזרחיה. לענף המדגה הישראלי יש אפשרות להגביר את התפוקה שלו, אך דרושה מדיניות ממשלתית שתתמוך בכך ואת התוצרים נראה בעוד שנתיים".

"החקלאות הישראלית היא חלק מרכזי מהבטחון הלאומי של ישראל. תפקידה של מדינה הוא לספק בראש ובראשונה בטחון לאזרחיה. בלי חקלאות אין בטחון. לצערנו כבר שנים נוקטות ממשלות ישראל במדיניות הרסנית כלפי החקלאות ושוכחות כי החקלאים הם שומרי הגבולות ומיצרי התוצרת שמספקת בטחון מזון לאזרחי המדינה", אמר מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום (אבו) וילן, "משבר הקורונה חשף בפנינו את הצורך המשמעותי בחיזוק התוצרת המקומית ואספקת המזון לאזרחים ומקביל את היעילות והנחישות שיודעת מדינת ישראל להפעיל בשמירה על בטחון הציבור. הגיע הזמן לפעול בצורה אחראית ונחושה גם בנושא החקלאות הישראלית שנמצאת פסע ממשבר עמוק שממנו כבר לא תהיה דרך חזרה, רגע לפני שנאבד את יכולת האספקה העצמית שלנו שהיא  קריטית לעיתות משבר ולמדינה שנמצאת במצב בטחוני מאתגר בכל עת".

עמית יפרח מזכ״ל תנועת המושבים הוסיף: "כעת עם התפרצות וירוס הקורונה מתחזקת וברורה חשיבותו של בטחון המזון למדינה ואזרחיה, תפקידה של ממשלת ישראל הבאה להעמיד את ערך בטחון המזון אל מול הצורך בהגדלת היצע יחידות הדיור, הותמ״ל פגע פגיעה איכותית בקרקע החקלאית בצורה לא מידתית והיווה איום על עצמאותה של המדינה לייצר מזון טרי עבור תושביה. לפיכך מיד עם הקמתה של הממשלה דרושה החלטה לביטול הותמ״ל לאלתר ולחזרה לתכנון שפוי הנותן העדפה לקרקע החקלאית ולשימור יכולת ייצור מזון עצמית למדינה בעיתות משבר כפי שקורה כעת, ולזכותם של היישובים החקלאיים לשמור על צביונם ופרנסתם".