מהי התספורת הראשונה?

בקרב עדות רבות בישראל נהוג שלא לספר את שערות הילד עד לגיל שלוש, אז עורכים טקס תספורת חגיגי. ישנם המכנים אותו בשם 'חלאקה' (תספורת בשפה הערבית) או 'אפשערניש' (בשפת האידיש). בישראל, רבים נוהגים לחגוג את התספורת ליד קברו של רבי שמעון בר יוחאי שבמירון, אך ניתן לחגוג את התספורת בכל מקום.

מדוע לחכות עד גיל שלוש?

למספר שלוש משמעות רבה ביהדות. הציווי התנכ"י קובע כי כאשר נוטעים עץ פרי חדש בארץ ישראל אסור לאכול מפרותיו בשלושת השנים הראשונות. "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו: שלוש שנים יהיה לכם ערלים, לא יאכל; ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה'"1.

הרובד הפנימי של הפסוק לא עוסק בנטיעת עצים בלבד, מציין המדרש, אלא גם בהליך שעובר כל ילד קטן: בשלושת השנים הראשונות לחייו הוא לא יכול לדבר ('ערלה'), אך בשנה הרביעית הוריו מקדשים אותו ללימוד התורה2.

אם הילד דומה לעץ צעיר, הרי כשם שלא נהנים מפרות העץ עד לאחר 3 שנים כך אין לספר את שערותיו של הילד עד לגיל שלוש.

בחגיגת התספורת מספרים את שערות ראשו של הילד אך מותירים את ה'פיאות' (ראו להלן). קיום מצווה זו הוא סיבה לעריכת חגיגה.

כיצד עורכים תספורת?

היכן: ניתן לחגוג את התספורת בבית-כנסת, באולם שמחות או אפילו בבית. בישראל, רבים נוהגים לנסוע לקברו של התנא רבי שמעון בר יוחאי במירון ולחגוג שם את התספורת, ואחרים מקפידים לערוך את התספורת ליד קבר צדיק (ראו גם: האם חייבים לערוך את התספורת במירון?).

כיצד: קרובי משפחה וידידים מתכנסים יחדיו כדי לחגוג את האירוע החגיגי. במהלך האירוע גוזרים את שערות ראשו של הילד, אך מקפידים שלא לגזור את ה'פיאות', קווצות השיער הסמוכות לאזניים אותם לא גוזרים, כפי שנאמר בפסוק "ולא תקיפו פאת ראשכם3".

מי: כל אחד מן המוזמנים והמוזמנות יכול לגזור את שערותיו של הילד. ישנם כאלו המכבדים את הרב המקומי או כוהן בגזירת השערות הראשונות.

מתי: יש לערוך את התספורת ביום ההולדת עצמו. אם יום ההולדת חל בין פסח ול"ג בעומר, יש לערוך את התספורת ביום ל"ג בעומר עצמו. (ישנם ימים נוספים בהם אין לערוך את התספורת. ראו: מתי לא עורכים תספורת?)

רעיונות נוספים: המשתתפים מעניקים לחתן השמחה מטבע כדי לתת לצדקה; חתן השמחה בן ה-3 אומר פסוקים מן התורה ומדרשי חכמינו זכרונם לברכה (כמו "שנים-עשר הפסוקים").

· נהוג כי מיום התספורת ואילך הילד לובש כיפה וציצית ("טלית קטן") ואומרים עמו ברכות השחר, ברכת המזון וקריאת שמע.

האם חייבים לערוך את התספורת הראשונה במירון?

לא. ניתן לערוך את התספורת בכל מקום: בבית-כנסת, באולם שמחות ואפילו בבית.

רבים נהגו לנסוע למירון כדי לערוך שם את התספורת הראשונה. מדי שנה בל"ג בעומר תוכלו למצוא במירון מאות ילדים החוגגים את תספורתם. רבי חיים ויטאל, ממקובלי צפת, סיפר כי רבו האריז"ל (רבי יצחק לוריא, מגדולי חכמי הקבלה, 1534 - 1572) ערך תספורת לבנו בל"ג בעומר במירון. אחרים נוהגים לקיים את חגיגת התספורת ליד קבר צדיק. אך כאמור, ניתן לקיים את מנהג התספורת בכל מקום.

מתי לא עורכים תספורת?

ישנם ימים בהם לפי ההלכה היהודית לא מספרים את שערות הראש, ובמקרים כאלו יש להמתין עם התספורת עד להזדמנות הראשונה לאחר יום ההולדת. ימים אלו כוללים:

שבתות וחגים

תקופת ספירת העומר (בין פסח לשבועות). אם הילד נולד בין פסח לל"ג בעומר, חוגגים את התספורת בל"ג בעומר. אם הוא נולד לאחר-מכן, חוגגים את התספורת לפני חג השבועות (לעדות שונות מנהגים שונים; התייעצו עם הרב המקומי כדי לברר את מנהגי עדתכם).

ראש חודש

שלושת השבועות (תקופת האבל על חורבן בית המקדש, משבעה עשר בתמוז עד לתשעה באב).

מדוע לא חוגגים תספורת לבת?

הציווי האלוקי האוסר על גזיזת פיאות הראש עוסק בזכרים בלבד, ולפיכך מנהג התספורת הראשונה לא חל בבנות. עם זאת, רבים עורכים טקס בפעם הראשונה בה הבת מדליקה נרות שבת (אם כי הדלקת הנרות לא קשורה בגיל אלא בזמן בו הילדה יכולה לומר את הברכה על הדלקת הנרות).

מה מאחלים בתספורת?

באירוע התספורת מאחלים להורים המאושרים: יהי רצון שתזכו לגדל את ילדכם לתורה, לחופה ולמעשים טובים!