פציעה קשה של תלמיד: ביהמ"ש הטיל אחריות גם על המועצה האזורית חוף אשקלון ופסק מיליונים לתלמיד

האירוע התרחש בשנת 2011, במהלך יום בי"ס חגיגי שכלל תחנות ספורטיביות, משחקים ומתנפחים. אחת התחנות כללה זירת "סומו" – חליפות מרופדות ותחום התגרות משעשע לכאורה. בפועל, כפי שעולה מהפסק, הזירה נוהלה ללא פיקוח, ללא סדר וללא הבנה בסיסית של הסיכון.

מה קרה שם? "בלאגן מוחלט"

לפי פסק הדין, שהותר לפרסום, שלושה תלמידים נכנסו לזירה בבת אחת, למרות שלתחנה הוכנו רק שתי חליפות.
התובע – תלמיד צעיר ורזה – נכנס ללא חליפת מגן כלל, בזמן שתלמיד גדול ממנו, הלבוש חליפה מגושמת, איבד שיווי משקל ונפל עליו.

התוצאה: פציעה קשה, פריקות, ניתוחים חוזרים, נכות פיזית ופסיכיאטרית – ופגיעה ארוכת שנים בתפקוד וביכולת לעבוד.

בית המשפט קבע במפורש:
"מדובר בבלאגן מוחלט שניתן היה למנוע בקלות."

טענת התקיפה – נדחתה

התובע טען כי התלמיד האחר תקף אותו בכוונה. אלא שבית המשפט דחה זאת לחלוטין:

העדויות הוכיחו שמדובר בנפילה לא רצונית. לא הובא עד אחד שתמך בגרסת התקיפה. אין לתלמיד "ברק" עבר אלים או מניע.

התוצאה: התביעה נגד הילד – נדחתה. עוד נקבע כי הוא זכאי ל־20,000 ש"ח הוצאות.

אחריות חמורה: "רשלנות מערכתית"

עם זאת, בית המשפט ביקר בחריפות את הגופים שאמונים על בטיחות התלמידים:

המועצה האזורית חוף אשקלון – 40% - כי מורי בית הספר לא פיקחו, לא מנעו כניסה של נער ללא חליפה, ולא שמרו על בטיחות.

החברה המפעילה "סוויץ' אקטיב" – 40% - הפעילה תחנה מסוכנת ללא מדריך מקצועי וללא נהלי בטיחות.

משרד החינוך – 20% -  כמי שאמון על תקינות ימי הפעילות ועל הסטנדרטים הבטיחותיים.

המסר של בית המשפט:
באירועים מסוג זה – האחריות היא של המבוגרים, לא של תלמידים צעירים.

הנזק : 56.8% נכות רפואית

לאחר שנים של טיפולים, ניתוחים ואבחונים, מומחי ביהמ"ש קבעו לתובע:

20% נכות אורתופדית/ 10% נכות בשל צלקות/ 20% נכות נוירולוגית/ 25% נכות פסיכיאטרית /

נכות תפקודית: 48% לצמיתות

התובע איבד לאורך שנים את כושר העבודה ההתחלתי שלו, נזקק לטיפולים ולסיוע מתמשך.

הפיצוי שנפסק: מעל 2.2 מיליון שקלים

לאחר חישוב כל ראשי הנזק – הפסדי שכר, כאב וסבל, עזרה, הוצאות רפואיות ופנסיה – פסק בית המשפט לתובע: 2,201,372 ₪ נטו (לאחר ניכוי קצבאות הביטוח הלאומי)

בנוסף: שכ"ט עו"ד, החזר אגרות והוצאות מומחים.

מסקנה: "אירוע שלא אמור היה לקרות"

פסק הדין מציג תמונה מטרידה לגבי ניהול אירועים חינוכיים.
זירה אחת, מעט פיקוח וחוסר סדר – והנזק שנגרם לנער אחד ליווה אותו שנים.

עבור כל מוסד חינוכי, רשות מקומית והורים – זהו תמרור אזהרה ברור:
ימי פעילות צריכים להיות שמחים ומהנים – אך בטיחות היא לא המלצה.