"בלב בארי" - אירוע של קהילת בארי להוקרת משפחות החללים שנפלו בהגנת הקיבוץ

הטקס הוא חלק מיוזמת הקיבוץ בשם ״בלב בארי״, שנועדה להוקיר את הנופלים כשהגיעו להגן על חברי הקיבוץ מפני מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס בשבעה באוקטובר.

בטקס השתתפו רבות ממשפחות הנופלים וכן חברי קיבוץ.

נשאו דברים עפרה לקס, אמו של נווה לקס ז"ל - לוחם סיירת מטכ"ל. סיגל קראוניק, אלמנתו של אריק קראוניק ז"ל, רבש"צ בארי.עובדיה נפתילייב, אחיו של בוריס דנילוב ז"ל מכח מתפ"א. האלוף במיל' מיקי אדלשטיין, מנהל תחקיר צה"ל לקרבות בבארי.

סרטון ההנצחה: 

33 הנופלים בקיבוץ בארי בהגנה על אנשיו:

כוחות משטרת ישראל:

* סגן ניצב אבי עמר, בן 54 ממושב עוצם, יחידת יואב

* ⁠סגן ניצב ודים בליך, בן 39 מחיפה, יחידת מתפ"א

* ⁠רב פקד, דן גנות, בן 41 מחריש, יחידת מתפ"א

* ⁠רב סמל בכיר בוריס דנילוב, בן 34 מחדרה, יחידת מתפ"א

* ⁠רב סמל מתקדם אלירן אברג'יל, בן 29 מחדרה, יחידת מתפ"א

* ⁠רב סמל שלום אוראל אלון, בן 23 מקרית אתא, יחידת מתפ"א

* ⁠רב סמל גדיף מולוגטה, בן 29 מקרית גת, יחידת מתפ"א

* ⁠רב סמל דור מנגדי, בן 24 מראש העין, יחידת מתפ"א

כוחות הביטחון:

* סרן אלחנן מאיר קלמנזון, בן 41 מעתניאל, משרד הביטחון

* ⁠סרן איתי יהושע, בן 36 מרעננה, משרד הביטחון

כוחות צה"ל:

* רב סרן דוד חיים מאיר, בן 31 מכוכב השחר, יחידת סיירת מטכ"ל

* סגן נווה אלעזר לקס, בן 21 מלוד, יחידת סיירת מטכ"ל

* סרן שילה כהן, בן 24 משדרות, יחידת שלדג

* רב סמל אוהד-בודי כהן, בן 20 ממושב עידן, יחידת שלדג

* רב סרן בנג'י (בנימין) טרקניסקי, בן 33 מתל אביב, חטיבה 7 בשריון

* סמל ראשון נריה בן דוד, בן 22 מחיפה, הנדסה קרבית

* סגן אלוף אלי גינסברג, בן 42 מקיבוץ דברת, יחידת הלוט"ר

* רב סרן שגיא גולן, בן 30 מרעננה, יחידת הלוט"ר

* רב סרן רועי נגרי, בן 28 מתל אביב, יחידת הלוט"ר

* רב סמל ראשון עמרי בלקין, בן 25 מרמת השרון, יחידת הלוט"ר

* סמל אריאל אוחנה, בן 19 מקיבוץ רבדים, גדוד 890 צנחנים

* סמל ראשון אלי (ולנטין) גנסיה בן 22 מירושלים, גדוד 890 צנחנים

* סגן יונתן גוטין, בן 20 מודיעין, יחידה הרב ממדית

* רב סמל אופק רוסו, בן 21 קדימה צורן, שייטת 13

כוחות הקיבוץ:

* אילן וייס, בן 55 בארי, סגן ראש צוות חירום יישובי

* זיו שופן, בן 56 בארי, מתנדב

* ⁠ד"ר דניאל לוי, בן 34 בארי, צוות חירום רפואי בארי

* ⁠פראמדיקית עמית מן, בת 22 בארי, צוות חירום רפואי בארי

 כיתת הכוננות:

* רב סמל מתקדם אריק קראוניק, בן 54 בארי, רבש"צ כיתת כוננות בארי

* רב סמל בכיר גיל בויום, בן 55 בארי, כיתת כוננות בארי

* רב סמל מתקדם חגי אבני, בן 50 בארי, כיתת כוננות בארי

* רב סמל מתקדם איתן חדד, בן 43 בארי, כיתת כוננות בארי

* רב סמל מתקדם שחר צמח, בן 39 בארי, כיתת כוננות בארי

-

סיגל קראוניק, אלמנתו של רבש"ץ קיבוץ בארי, אריק קראוניק ז"ל:"לראות את כולנו פה יחד מחמם לי את הלב ומכאיב לי בלב, ואולי זה מסמל בצורה הכי טובה את המסע הזה שלנו.

המשפחה הייתה חשובה כל כך לאריק- ובמותו לקחתי על עצמי להמשיך את דרכינו המשותפת.

גם הילדים שלנו מוצאים את דרכם. הבנות משרתות בשירות משמעותי וקרבי, על סמך הרוח של הבית והאמונה בהתיישבות בארץ הזו. אנחנו גרים היום בבית זמני בשכונת בארי בקיבוץ חצרים. קיבוץ שאסף אותנו אליו, נתן לנו מרחב, ומאפשר לנו להחלים כדי שנגיע חזקים מספיק לבארי. מבחינתי זה עם ישראל.  כל מי שהגיעו לבארי להילחם הם עם ישראל, שהוא תמיד אחד עבור השני. כל המתנדבים שעוזרים לנו מאז השבעה באוקטובר הם עם ישראל.

כל כך חשובה האחדות שלנו, הלכידות. הרוח של הגיבורים שלנו שנפלו עוד איתנו כאן.

אנחנו עם שזוכר את כולם- את חמישים ותשעת החטופים שנעשה הכל כדי שישובו הביתה לארץ. כולם.

את הנופלים שהשאירו מאחור משפחות כואבות, שאיבדו את היקר להן מכל.

טל והוד קלמנזון, ילדיו של אלחנן מאיר קלמנזון ז"ל, מדליק נר זכרון בבית בקיבוץ בארי בו נפל אביו.

עופרה לקס, אמו של נווה זכרו לברכה, לוחם סיירת מטכ"ל:

"כשהאדמה רועדת, קורסים איתה בתים ומבנים וגם עקרונות מאוד ברורים. וכשמפנים את ההריסות מתגלות אמיתות חדשות שהיו שם כל הזמן אבל לא ראינו אותן, כי קל להיות חלק מסביבה ושכונה ומגזר, ולהתבצר מאחורי חומות.

האדמה של כולנו רעדה, ועדיין רועדת, והאמת הפשוטה הזאת של שותפות ושל יחד, שאנחנו מרגישים אותה בגוף, היא זאת שהתגלתה כאן בשבעה באוקטובר, בפרויקט 'בלב בארי' ובעצם כל יום מאז. תראו אותנו, אנשים שונים ממקומות מגוונים ועמדות שונות. אנחנו שייכים לאותו עם, אוהבים את אותה מדינה, ואת זה שום ערוץ תקשורת, פוסט בפייסבוק או אפילו מחלוקת אמיתית לא יקחו מאיתנו.

עלינו לשמור מכל משמר את היחד הזה שאנחנו מרגישים כאן, את הכבוד ההדדי, את המקום לשונות ואת הרצון להשתקם יחד. נדמה לי שהבנים והבנות, בני הזוג והילדים שלנו מעבירים לנו את המסר הזה בכל יום, ברוחם המרחפת מעלינו."

אלוף במיל' מיקי אדלשטיין, מנהל תחקיר הקרב בבארי:

"בבוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, אויב רצחני נכנס לבארי- טבח, שרף, ופגע בכם באכזריות, תושבי בארי, מתינוקות ועד יקירים באים בימים, שרק שהו בביתם. על כך אני, כנציג צה"ל, עומד מולכם שוב ואומר - סליחה.

הייתה זו התוצאה של כישלון צבא ההגנה לישראל, לעמוד במשימתו, למלא את ייעודו הלאומי והאישי, להגן על אזרחי מדינת ישראל." 

"קהילת בארי, משפחות שכולות חשוב לי לומר- צה״ל צריך ומבצע חשבון נפש על הכישלון שאירע, זוכר את העוז והגבורה, מרכין ראש ומשתתף בצער העמוק של המשפחות. 

צה"ל ממשיך במשימתו וחובתו להביא להשבת כל החטופים לצד החובה להביא למצב ביטחוני שיאפשר את חזרת הקהילות לבתיהן, לקיים חיים בבטחה, הן עבור תושבי בארי והן עבור תושבי הנגב המערבי כולו.

זו תהיה הנחמה של כולנו."

"אחי אמנם קבור בחדרה – אך עבורי הוא גם קבור כאן, בתוך האדמה של קיבוץ בארי. האפר שלו, הדם שלו, הרוח שלו – נטמעו כאן. וברגע הזה, בעל כורחנו, נולדה ברית. ברית בין לוחמים לבין אזרחים. ברית של שכול – אבל גם של אחדות וערבות הדדית. ברית של דם – אבל גם של חיים."*

עובדיה נפתלייב, אחיו של בוריס דנילוב ז״ל, לוחם יס״מ ביחידת מתפ''א שנפל בבארי ב7.10.23

"אני עומד כאן היום בשם המשפחות השכולות של יחידת מתפ״א, כואב, גאה – ובעיקר נושא עליי אחריות חשובה לספר על גבורת הלוחמים, להזכיר, ולשמור על הזיכרון חי וקיים. האובדנים הרבים שחווינו כולנו.

אחי אמנם קבור בחדרה – אך עבורי הוא גם קבור כאן, בתוך האדמה של קיבוץ בארי. האפר שלו, הדם שלו, הרוח שלו – נטמעו כאן.וברגע הזה, בעל כורחנו, נולדה ברית.

ברית בין לוחמים לבין אזרחים.

ברית של שכול – אבל גם של אחדות וערבות הדדית.

ברית של דם – אבל גם של חיים.

המיזם "בלב בארי" – הוא לא רק מפגש, ולא רק יוזמה. הוא מקום שבו הכאב שלנו מקבל בית. הוא גשר בין מי שאיבד – לבין מי שניצל.

קיבוץ בארי הפך בעיניי לבית שני שתמיד אחזור אליו. שהכיר בכאב שלנו, חיבק אותו, ואימץ אותנו לקרבו.

קיבוץ שמוקיר וזוכר את גבורת הלוחמים שנפלו באדמתו, זה לא מובן מאליו.

וזה חשוב מאוד – לי, למשפחה שלי, למשפחות הנופלים וליחידת מתפ''א שאיבדה חברים, אחים ולוחמים יקרים."

עופר גיתאי, מנהל אגף חברה של קיבוץ בארי:

"האובדנים הרבים שחווינו כולנו מחייבים אותנו לחפש באופן אקטיבי נקודות אחיזה ומשמעות.

אני מוצא משמעות רבה במפגש הזה. בשותפות הגורל בינינו, בהוקרה את האהובים שלכם ושלנו - שנלחמו כאן עבורנו. 

אני מרגיש צורך לומר - צר לי שהבית שלנו הפך למקום שבו הם נפלו. צר לי שאלה הנסיבות בהן אנו נפגשים

תודה שאתם ממשיכים ומגיעים אלינו עם לב פתוח, מרגישים את כאבנו וחולקים את כאבכם. מספרים לנו על היקירים שלכם. מקשיבים לסיפורים שלנו. הסיפור שלכם שזור בשלנו ויישאר כך לעד."

משפחת קלמנזון וחברי קיבוץ בארי שרים "לו יהי" בבית בו נפל אלחנן מאיר קלמנזון ז"ל 

קרדיט: דוברות קיבוץ בארי