דרור אור ז"ל הובא למנוחות בקיבוץ בארי: אלפים ליוו בדרכו האחרונה את החטוף האחרון מהקיבוץ
30.11.25 / 15:22
אלפים הגיעו הבוקר (שישי) לבית העלמין בקיבוץ בארי לחלוק כבוד אחרון לדרור אור ז"ל, החטוף האחרון מקיבוץ בארי, שהובא למנוחות לצד אשתו יונת, שנרצחה ב־7 באוקטובר בביתם שבקיבוץ. עם קבורתו של דרור הושלמה קבורת כל חללי קיבוץ בארי שנרצחו במהלך ובהמשך לאירועי 7.10.
בניו של דרור, יהלי ונעם, יחד עם אחיו אלעד, הקריאו קדיש. את דרור הספידו הוריו דורית ויובל, ילדיו יהלי, נעם ועלמה, אחיו אלעד ואחותו דנה, וכן חבריו הקרובים ושותפיו לעבודה. אהוד בנאי ביצע בטקס שני שירים – "איש ציפור" ו־"בלוז כנעני".
אימו של דרור, דורית אור, הקריאה בטקס את סיפור חייו. דרור נולד בקיבוץ רעים ב־1975, גדל בקיבוץ, שיחק כדורסל שנים רבות והיה דמות מחברת ואהובה מילדות. לאחר שירותו הצבאי יצא לטייל בעולם, עבד בחקלאות ובמסעדנות, ולימים הפך לשף. כשחזר לארץ הגיע לקיבוץ בארי, שם פגש את יונת – לימים אשתו ואם ילדיו.
ב־2004 חזרו דרור ויונת לבארי והקימו את ביתם. דרור עבד בדפוס ובהמשך במחלבת בארי, בה מצא את ייעודו – ייצור גבינות, פיתוח טעמים חדשים וניהול המחלבה. הוא היה יוגיסט אדוק ולימד יוגה מתוך תחושת שליחות.
ב־7 באוקטובר, בעת המתקפה על הקיבוץ, הצילו דרור ויונת את ילדיהם נעם ועלמה כשגרמו להם לקפוץ מהחלון ולהימלט. הילדים נחטפו ובהמשך הוחזרו לישראל בעסקת החטופים. דרור נחשב נעדר במשך חודשים ארוכים, ורק ב־2 במאי 2024 התברר כי נרצח ונחטף לעזה. גופתו הוחזרה לישראל ב־25 בנובמבר 2025 – שנתיים בדיוק לאחר שיבתם של ילדיו מהשבי.
אביו של דרור, יובל אור, אמר בהספדו:
"כשדרור בשטח – יורד המתח. אנחנו כואבים ומתגעגעים לדרור וליונת, ונמשיך במאבק לביטחון, לדמוקרטיה ולשלום – דרכם ומהותם של דרור ויונת."
אחותו דנה אמרה:
"המסע להשיב אותך הסתיים. חזרת לאדמה שלך שאהבת. אנחנו נמשיך לשמור על ההורים ועל הילדים, להילחם להשבת כל החטופים, ולא לוותר על השמחה והאור שהנחלת לנו."
אחיו אלעד ספד:
"תמיד היה יותר נעים כשהיית לידנו. לא אשכח ולא אסלח על הזמן הארוך שבו נאלצנו להתחנן לעזרה. נמשיך יחד – לחיות, להתגעגע וליצור טוב."
