מסע הלוויה של אוהד יהלומי ז"ל: עם דגלי ישראל ודמעות של כאב

אמו של אוהד, אסתי יהלומי, שנלחמה ללא לאות להחזרת בנה, קיוותה לראותו שוב בחיים – אך הבוקר נאלצה להיפרד ממנו לנצח. בדמעות ובכאב עמוק אמרה בפתח מסע הלוויה: "אין מילים שיכולות לתאר את מה שמרגישים ברגע שכזה. אני רק יכולה להגיד שהם לקחו לי את היהלום, ועשו בו מה שהם רוצים כי הוא היה פצוע. אם הוא לא היה פצוע - הוא היה מראה להם מה זה."

מילים אלו, שזעזעו את הנוכחים, משקפות את הכאב הגדול של משפחת יהלומי ושל רבים בישראל, שממשיכים ללוות את משפחות החטופים והנרצחים בתקופה קשה זו.

לאחר הטקס בראשון לציון, המשיך מסע הלוויה לבית העלמין בניר עוז, שם נערכה ההלוויה בנוכחות בני הקיבוץ, תושבים מכל הארץ ונציגים רשמיים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון. תחושת אבל כבדה שררה במקום, יחד עם תחושת שליחות להמשיך ולהיאבק למען החזרת יתר החטופים.

רשות הטבע והגנים מרכינה ראש ואבלה, עם הבאתו למנוחות של אוהד יהלומי ז"ל, עובד רשות הטבע והגנים שנחטף מביתו ב-7 לאוקטובר ונרצח בשבי החמאס. את מסע הלוויה שהחל בעיר ראשון לציון והסתיים במקום קבורתו של אוהד קיבוץ ניר עוז, ליוו 45 רכבי רשות הטבע והגנים, שהגיעו מכל קצוות הארץ. עובדי רשות רבים עמדו וחלקו כבוד אחרון לאוהד בנקודות בהן עברה השיירה, כשהם אוחזים בדגלי ישראל ודגלי הרשות.

מאות עובדים נכחו במעמד הלוויה וליוו את אוהד בדרכו האחרונה, מנכ"לית רשות הטבע והגנים הגברת רעיה שורקי ספדה לו.

מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי, בהספדה: "משפחת יהלומי היקרה: בת שבע והילדים, אסתי, איילה ואפרת. אנו ניצבים פה היום, עובדי רשות הטבע והגנים ועובדי הסיירת הירוקה המומים, כואבים ושבורי לב. 20 שנה בקרוב שאוהד חבר ושותף לדרך, בארגון שומר טבע המחנך לערכים של ידיעת הארץ ואהבתה.

ואוהד אהב וידע את הארץ, שביליה ואורחות אנשיה. אוהד החל את דרכו ברשות הטבע והגנים במחוז דרום כפקח אזור מדבר יהודה לאחר מכן מילא תפקידים נוספים עד שמונה כמנהל מרחב דרום בסיירת הירוקה. עבודתו המסורה והגישה יוצאת הדופן לאנשים וקהילות הפכו אותו לאהוב בקרב צוות הרשות ובקהילה הרחבה.

כשותף לכתיבת מדריך העקרבים, אוהד כתב: "אנחנו מתרגשים לראות זאב, צבי וצבוע ולא מתייחסים לחיות קטנות מלטאה אבל המערכת לא תוכל להתקיים ללא היצורים הקטנים האלו". אוהד ראה את כולם קטנים כגדולים. פעם בשנה מתקיים יום עיון שנתי ביחידות השונות בארגון ובו עובדי היחידות מציגים פרויקט משמעותי בעבודתם אוהד מנהל מרחב דרום בסיירת הירוקה בחר להציג את הפעילות הקהילתית הסברתית שהוא עושה עם אוכלוסיות איתן הוא עבד. כמה לא הפתיעה אותי הבחירה המיוחדת של האיש הזה שראה והרגיש אנשים. ימים מספר לפני אותה שבת ארורה נפגשנו לשיחה אישית בגן לאומי אפק, ליד האגם.

דיברנו על ענייני עבודה על האתגרים שלו כמנהל, על העובדים שלו במרחב אותם הוא אהב והעריך מאד. בת שבע יקרה, אני רוצה שתדעי שאוהד אמר באותה שיחה כי את והילדים הם הדבר הכי חשוב בחייו. שהוא רוצה למצא את האיזון בין הבית והמשימות הגדולות שלו כמנהל הוא אמר שהוא מאמין בלב שלם בדרך שלו ושיש לו את העבודה הכי טובה בעולם. בשיחה זו הוא היה מדויק, שקול, אחראי, דיבר לאט, בחר כל מילה. הוא היה אצילי ובעיקר אהב ודאג למשפחתו.

משפחה גדולה של אנשים נלחמה על שובו הביתה עם אמונה ותקווה שלמה לחזרתו עד לרגע הזיהוי והבשורה הקשה. אני מתפללת שנדע כולנו לצמוח מהמשבר הקשה הזה. בדרכו, ציווה לנו אוהד דרך ארץ ואהבת אדם! אנו נמשיך בעבודתנו בחיבור חלקי החברה הישראלית לטבע, לנוף ולמורשת. משפחת יהלומי – אתם משפחה חזקה שנותנת השראה לכולנו. תמיד תהיו חלק ממשפחת רשות הטבע והגנים. נמשיך ללוות אתכם, לתמוך ולסייע. אוהד יקר אנחנו מצדיעים לך, נתגעגע, נוח על משכבך בשלום!"

עובדו של אוהד - יוסי אגם פקח בסיירת הירוקה במרחב דרום, ספד לו גם כן: "אוהד, איך אפשר להיפרד ממך? איך אפשר לעמוד כאן ולדבר עליך בלשון עבר? זה פשוט לא נתפס. היית מהאנשים שנראה שאי אפשר לשבור, שתמיד שם, שתמיד מובילים, שתמיד יודעים את הדרך. ועכשיו השקט שאתה משאיר אחריך צורם יותר מכל רעש.

אוהד, אני זכיתי להיות העובד שלך במשך ארבע שנים. זכיתי ללמוד ממך, לקבל ממך ולגדול לידך. היית זה שהאמין בי עוד לפני שאני האמנתי בעצמי, דחפת אותי להיות טוב יותר, חזק יותר, ובטוח בעצמי יותר.

אוהד אתה היית הדמות שעיצבה אותי, ואין לי ספק שהערכים שלך ילכו איתי לכל החיים. אוהד, אתה משאיר אחריך חלל עצום – אבל גם מורשת ענקית. הדרך, הנוכחות, והערכים שלך – ימשיכו איתנו תמיד. 'כשנעצב לך מאוד, תאהב להביט בשמיים. ואני אראה לך כוכב אחד מכל הכוכבים. ויהיה נדמה לך שהוא צוחק.' בספר הנסיך הקטן, המשפט הזה נאמר ברגע של פרידה. הנסיך הקטן אומר לטייס- בעתיד, כשהוא ייעלם הוא יהפוך לכוכב. וכל פעם שהטייס ירים את הראש לשמיים, הוא יראה כוכב אחד שיזכיר לו את הנסיך הקטן. והכוכב הזה, ייראה לו כמו חיוך. כי מי שהשפיע עלינו באמת, לא באמת עוזב. הוא נשאר איתנו בזיכרון, ברגעים הקטנים והגדולים ובמבט אחד לשמיים. תגיד אוהד? אולי הפכת לכוכב הזה. אולי בכל פעם שנביט למעלה, נראה אותך שם – מחייך אלינו, מזכיר לנו את הדרך שלך.

יהלומי, אנחנו נמשיך להביט בשמיים ולחפש אותך שם. ואולי נראה גם חיוך. בשמי ובשם כל משפחת הסיירת הירוקה אני רוצה להביע את תנחומינו העמוקים על האובדן הגדול שלכם, אנחנו מחבקים אתכם בכאב הגדול הזה וזוכרים אותו יחד איתכם תמיד. נוח על משכבך בשלום, איש יקר. אני מבטיח שאנחנו נמשיך בדרכך.יהי זכרך ברוך."

אוהד החל את דרכו ברשות הטבע והגנים בשנת 2006 ומאז כמעט 20 שנה, שירת את הטבע ואת הקהילה נאמנה. משפחת עובדי רשות הטבע והגנים משתתפת בצערה של משפחת יהלומי הקרובה והמורחבת, ומבטיחה לעמוד לצידם בשעתם הקשה.

ישראל כולה מרכינה ראש לזכרו של אוהד יהלומי ז"ל, אדם שחלם, אהב ונלקח בברוטליות בידי אויב אכזר. יהי זכרו ברוך.