מפגש של זיכרון, כאב ותקווה – עם שורד השואה ראובן רוזנבלט מכפר מימון
24.04.25 / 10:16
ביום מיוחד אחד, עצרו את שגרת יומם ראש המועצה האזורית שדות נגב, מנהלי האגפים ובעלי תפקידים נוספים כולם התכנסו יחד בביתו הצנוע של ראובן רוזנבלט בכפר מימון. לא היה זה ביקור שגרתי, היה זה מפגש עם עדות חיה, עם עבר שצועק מתוך שתיקה, אך גם עם תקווה שמסרבת לדעוך.
ראובן רוזנבלט, ניצול שואה, איש ציבור מוערך, וראש המועצה הראשון של חוף עזה לשעבר, פתח את סיפורו האישי והמטלטל.
סיפור של ילד קטן, שנשלח עם אמו למחנות הריכוז ראוונסבריק וברגן-בלזן – ושם, בתנאים בלתי נתפסים, שרד כנגד כל הסיכויים. “הגעתי למשקל של כ-15 קילו”, הוא סיפר בעיניים בורקות לא מכאב – אלא מהישרדות. “אבל שמרתי על צלם אנוש. ידעתי שאני לא יכול לוותר לעצמי”.
המילים שלו הדהדו במהלך המפגש שיתף ראובן את סיפורו המטלטל כילד בתקופת השואה
אבל רגע אחד בדבריו עצר את כולם . “כשנגמרה המלחמה,” סיפר ראובן, “פתאום בישרו לנו שיש מדינה ליהודים. לא האמנתי. לא הבנתי איך דבר כזה אפשרי. באותו רגע – הרגשתי שנולדתי מחדש”.
המילים שלו נגעו בלב כל אחד מאיתנו. הן מזכירות לנו למה אנחנו כאן, למה אנחנו בונים, שומרים, ומוקירים. המפגש הזה לא היה רק שיעור בהיסטוריה – הוא היה שיעור באנושיות, באמונה ובתקומה.
אחרי השואה, עבר עם משפחתו לשוודיה, ומשם לישראל. בתל אביב התחנך, התנדב, והקים את ארגון “נוער לנוער”. אמונתו הלכה והתחזקה, ובשנות השבעים, לאחר שכבר פרש מעבודה ציבורית, נקרא שוב לשרת – והפעם כראש המועצה האזורית חוף עזה. בתקופתו הפך גוש קטיף מקומץ יישובים למוקד של חיים יהודיים תוססים.
המפגש עם ראובן רוזנבלט לא היה רק שיעור בהיסטוריה. הוא היה שיעור באמונה. באנושיות. בתקומה. אדם שידע את עומק החשכה, אך בחר באור.
מהמועצה האזורית שדות נגב "תודה לך, ראובן, על כוח החיים, על המסירות, על הנכונות לחלוק – ובעיקר על התקווה שאתה שותל בכל אחד מאיתנו.אנחנו נמשיך לספר, נמשיך להקשיב, ונמשיך לזכור".
