עומר צדיקביץ הגן בחירוף נפש על ביתו בקיבוץ כפר עזה ונהרג בהתקלות עם מחבלים

אבא שלי. פלאפי שלי.

אני כותבת לך את זה רועדת. אחרי יותר מ30 שעות שלא ידענו מה קורה והגופה שלך שכבה שם.

החבר הכי טוב שלי, היחיד שתמיד היה שם בשבילי. איזה בן אדם מדהים היית בחיים לא ראיתי בן אדם כל כך שמח וכל כך אופטימי כמוך. לפני חודש בדיוק אבא שלך, סבא שלי יואל צדיקביץ נפטר והיית כל כך מחובר אליו אבל רק עכשיו אני יכולה להבין את מה שאתה הרגשת לפני חודש … טוב אולי קצת יותר כואב.

הדבר היחיד שמעודד אותי זה שאתה איתו עכשיו בגן עדן ומתכננים עם ה׳ איך הולכים למחוק את עזה.

אתה היית חלק עצום ממני אבא ותמיד תשאר אבל אני מבטיחה לך , שלמרות שקשה אני אאסוף את עצמי ואני אחזיק את כל המשפחה אם צריך. אני אעזור לשמרית עם מעיין כאילו הוא אח קטן שלי.

הבטחתי לך בזמן האחרון הרבה דברים ממש כאילו תכננת את המוות שלך, הבטחתי לך שלא נהיה עצובים כשתמות, הבטחתי לך שנסתכל על כל החוויות שעברנו ביחד על כל השנים שגידלת אותנו וכל מה שעשית בשבילנו ואני אעשה הכל בשביל לקיים זאת. אני אמשיך לצחוק ולשמוח ולחייך רק כי אני יודעת שאתה היית רוצה את זה ככה עד השנייה האחרונה ,שכולנו נהיה בטוחים ושלמים. אני לא יודעת מה יהיה ויכול להיות שכולנו נפגש ממש בקרוב אבל בנתיים , אני אדאג שכל בן אדם שהארת לו את החיים גם אם ראו אותך לחמש דקות אני יודעת שכל אדם שזכה להכיר אותך זכה בנשמה טהורה ובן אדם שלא נראה כמוהו ואנחנו נארגן לך מעגל גולשים שיגיע לכל הקצוות של הים התיכון, כולם גם אם לא מכירים אותך יקחו גלשן , יכנסו למים והכל יהיה בשבילך.

אני אקח איתי חול מהים כמו שהבטחתי ואני אשים לך כשיקברו אותך ואעשה זאת כל חודש.

אני אמשיך בחיים שלי בשביל שתוכל להסתכל עליי מלמעלה ולהתגאות בי.

יש מי שישמור עליי אני מבטיחה לך. אייל דואג לי , אני יודעת שאהבת אותו ואני מבטיחה לך שהוא ישמור עליי, לא הספקת לקבל את זה אבל הוא קנה לך סט של בושם שיוצר באיטליה , זה ההפתעה שסיפרת לך עליה בדרך , בנסיעה האחרונה שלי איתך, בפעם האחרונה שראיתי אותך.

אמרת לי ששמרת חלקה בבית הקברות ליד סבא והבאת לי קוד לאפליקציה בטלפון של כל מה שצריך לדעת והסתכלתי עליך ואמרתי די עם השטויות אבא נתראה מחר.

חיבקתי אותך והלכתי, חיכית שאני אחצה את הכביש ולא הורדת ממני את העין עד שראית שנכנסתי לבית של אייל.

החנית את הרכב ממול נכנסתי בשער, העפתי מבט לכיוונך התגאתי בך. הערצתי אותך. כזה אבא אני רוצה שיהיה לילדים שלי.

נכנסתי ונסעת. חבל שלא ידעתי שזאת תהיה הפעם האחרונה…

אני אעשה קעקוע כמו שלך ואשאר עם השרשרת שלך עליי עד הקבר.

תשמור עלינו משם

-

את Omer Zadikevitch הכרתי בבית של דודה שלי. צילה. זה היה בלתי אפשרי שלא להתאהב בו מיד. כל מי שהכיר את עומר יעיד את זה

גולש כזה. הליכת חוף. אבא גבר זה. חבר של כולם עם חיוך מותג. מבין בכל דבר. תמיד שם עם פתרונות ובדיחות. עם הילדים והמשפחה והאחים והאחיינים תמיד.

ועם אבא האגדי שלו יואל צדיקביץ ז"ל. יואל שהיה כמו דוד מצא לי בית בקיבוץ גבים (זה לא היה פשוט בכלל). ממש מזל. בבוקר היינו לפעמיל נוסעים בזריחות של הסתיו בעוטף. "האזור הכי מדהים שיש בארץ" החווה לי בידיו יואל אל השדות. "ואם תשאל אותי גם הכי מדהים בעולם". הוא היה הקב"ט של שער הנגב ולימד אותי שותפות הגורל של תושבי העוטף ואת הקסם שיש בשותפות גורל.

ועומר קבע את ביתו בכפר עזה, גידל ילדים פרחים, חי בלי פחד. כמו גולש גלים גדולים. התמונה האחרונה שלך מזהה משהו מחוץ לחלון הבית לא יוצאת לי מהראש. הכרתי את הסלון והמערכת שניגנה איגלס הכי יפה ששמעתי בחיים תמיד ראיתי לך את הים בעיניים ואהבתי את זה מאוד ואותך.

תעלה הכי גבוה שיש ינסיך.

-

--