שקד שי "ביום שבת בבוקר סבא שלי נרצח .
כל חטאו היה זה שהתגורר בקיבוץ ניר עוז , הקיבוץ אותו הקים בשתי ידיו .
על סבא שלי האהוב אפשר לדבר ולספר לילות כימים אך לצערי אין לי
כרגע את הפריוולגיה להתאבל ולהנציחו כגיבור שהיה כי סבתא שלי ודוד שלי נמצאים בשבי החמאס. את הבשורה הנוראה לא קיבלתי משום גורם ישראלי, זיהיתי אותה בסרטון בו היא מורמת מהרצפה על ידי מחבלי חמאס. סבתא שלי - חנה קציר , אישה מבוגרת , בת 77 שזקוקה לטיפול תרופתי מציל חיים.
את אלעד קציר (הבן אדם הכי טוב לב שאני מכירה), ייתכן ואתם מכירים. בשנים האחרונות התעסק בהסברה ודוברות מטעם הקיבוץ, בנוסף להיותו חקלאי מושבע ואוהד בנשמה של מכבי חיפה ובעיקר של הארץ הזאת. זה כבר היום השלישי שאף אחד לא יוצר איתנו קשר, שלא מתקיים שום דיון בנושא החטופים, שסבתא שלי לא מקבלת את הטיפול התרופתי לו זקוקה וכבר היום השלישי שבו כל המציאות שאליה גדלתי, מתפוררת מול עיניי.
אני מתחנננת - תתעוררו, תשתפו ,תעשו משהו שיחזיר לנו את המשפחות , אנחנו לא עומדים בזה יותר
"סבא, סבא שלי.
אני אוהב אותך, אני לא רוצה לדבר על כמה אני כועס חסר אונים ופשוט לא רוצה להאמין שזה אמיתי. הרצח שלך לא יהיה הדבר היחיד שנזכור ממך.