תחקיר הקרב הקשה ב7 באוקטובר בקיבוץ ניר יצחק

כוחות ההגנה בקיבוץ, ובראשם כיתת הכוננות, עמדו לבדם מול מתקפת טרור חסרת תקדים שכללה עשרות מחבלים חמושים. שישה מחברי הכיתה נהרגו במהלך הקרבות, כשגופות שניים מהם עדיין מוחזקות ברצועת עזה.

אחד הגורמים המרכזיים שצמצמו את עוצמת ההתקפה היה צוות טנק מגדוד 77, שהוצב סמוך לגבול והצליח לחסל מעל למאה מחבלים ולבלום את ההסתערות. התחקיר מציין לטובה את גבורת הלוחמים מהקיבוץ ואת נחישותם בלחימה, על אף שהיו בנחיתות משמעותית וללא סיוע צבאי בזמן אמת.

גבורת ההגנה המקומית מול כישלון מערכתי

התחקיר קובע חד משמעית: צה"ל נכשל בהגנה על ניר יצחק. חוסר המוכנות למתקפה רחבת היקף, ריבוי החזיתות והפגיעה בשרשרת הפיקוד הובילו לכך שכוחות צבאיים לא הצליחו להגיע אל הקיבוץ לפני השעה 13:30 — זמן רב לאחר שהמחבלים כבר נסוגו מהאזור.

לאורך היום חדרו מחבלים לקיבוץ בשלושה גלים עיקריים, תקפו את התושבים, הציתו אש, ביזזו רכוש, חטפו חמישה מבני משפחת מרמן, ופגעו בלוחמים ובאזרחים. רק בשעות הצהריים המאוחרות החלו להגיע כוחות סיוע של יחידות מיוחדות, כשלא נותרו מחבלים בשטח.

מה קרה בשטח?

בערב שלפני ההתקפה, גדוד 934 של חטיבת הנח"ל פעל בגזרת ניר יצחק. בבוקר שבת, בשעה 06:29, החל ירי מסיבי מהרצועה. דקות ספורות לאחר מכן חדרו המחבלים לשטח ישראל רגלית וברכב, כשכוחות צה"ל בגזרה נותרו בנחיתות קשה.

צוות טנק של גבעתי, שהתמקם ליד הגבול, הצליח לבלום מאות מחבלים, אך עם סיום התחמושת והפגיעה בו – המשיך הקרב ללא סיוע כבד.

כיתת הכוננות המקומית החלה להיערך מ-06:50, וניהלה קרבות עיקשים נגד גל אחר גל של מחבלים. לוחמים מקומיים נהרגו תוך ניסיון לעצור חדירה לקיבוץ, תוך מאמצים להזעיק תגבורת שנדחתה שוב ושוב בשל לחימה כבדה באזור.

במהלך השעות הקריטיות, חברי הכיתה ערכו סיורים, התמקמו מחדש והמשיכו להילחם גם כשנפגעו. רק לאחר השעה 13:28, כשהמחבלים כבר עזבו, הגיעו כוחות צה"ל לראשונה לקיבוץ.

מסקנות עיקריות:

1. כישלון בהגנה – צה"ל לא הצליח למנוע את החדירה לקיבוץ ולא הגיב בזמן.

2. חוסר היערכות – הצבא לא התכונן למתקפה כה רחבת היקף בו-זמנית על עשרות יישובים.

3. פגיעה בשרשרת הפיקוד – הלחימה המאסיבית שיבשה את הפיקוד מהחטיבה ומטה.

4. עיכובים בתגבורת – הכוחות נאלצו להתמודד עם מחבלים גם בדרכם, מה שעיכב את ההגעה.

5. תפקוד הרואי של הטנק – פעילות הטנק בתחילת הקרב הפחיתה משמעותית את מספר הפולשים לקיבוץ.

6. ללא סיוע – כיתת הכוננות נלחמה לבדה – תפקוד חברי הכיתה תואר כמעשה גבורה ששיבש את כוונות המחבלים.

7. קושי בתקשורת – הקיבוץ נותר מנותק, ללא תמונת מצב מסודרת או תגובה מהצבא.

8. סיוע מהאוויר – חיל האוויר הצליח לסכל חדירות נוספות והפחית את היקף הפגיעה הכולל.

למרות האובדן הכבד, קרב ניר יצחק מדגיש את עוצמת הרוח והנחישות של לוחמים ותושבים מקומיים שנשאו על כתפיהם את ההגנה על הקיבוץ – בשעה שצה"ל התמהמה.